עוד קישור בנושא המלחמה על הגדר בצפון ירושלים : http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=13983
תעלת טרטמן
מדי פעם מביעים פוליטיקאים כאלה ואחרים מחאה כנגדה, אך בינתיים הולכת ונשלמת גדר ההפרדה, המוגדרת כביטחונית ונתפסת כמדינית. הגורם היחיד שהצליח עד היום להשפיע באופן משמעותי על התוואי שלה הוא בג"ץ, המשקיע בשנים האחרונות מאמצים בלתי נלאים להצמדתה כמה שיותר לקו הירוק. כמובן, מטעמים משפטיים בלבד.
חברת הכנסת החדשה אסתרינה טרטמן סירבה לקבל את תוואי הגדר כגזרה. יו"ר סיעת ישראל ביתנו בולטת בקרב חברי הסיעה האלמוניים, אשר חלקם מתקשים עדיין לא רק בניסוח משנה פוליטית סדורה אלא אף בשפה העברית עצמה. לאחרונה היא הצליחה למנוע את הפיכת בית-חורון, גבעון החדשה וגבעת-זאב למובלעת יהודית בשטחי המדינה הפלשתינית שבדרך.
עם כניסתה לכנסת גילתה טרטמן, תושבת גבעון החדשה, שבעקבות הגשת העתירות בעניין תוואי הגדר מצפון לירושלים, הציגה המדינה פתרון חלופי לתושבי הכפר בידו שהגדר אמורה היתה להאריך את זמן נסיעתם לרמאללה בכרבע שעה. הפתרון היה לחבר בין הכפר לשטחי הרש"פ. כיוון שסלילת כביש בין הכפר לרש"פ היתה יוצרת בעיה ביטחונית, הוחלט לחפור תעלה בעומק 7 מ' וברוחב 22 מ', אשר תשמש עורק תחבורה לתושבים. התעלה אינה מקורה, למעט כ-200 מ' באזור כביש נבי סמואל. וכך, עם חפירת תעלת ההפרדה בין גבעת-זאב להר-שמואל יהפכו גבעת זאב, גבעון החדשה ובית-חורון למובלעת המוקפת בשטחי הרש"פ. כביש 443 מירושלים למודיעין העובר לצידם מגודר, ואילו מירושלים תפריד אותם תעלת הענק של בידו. בימי הביניים, אומרת טרטמן, חפרו תעלות מסוג זה כדי למנוע גישה לארמונות או לערים, אלא שאז מילאו אותן במים ולא במכוניות ערביות.
טרטמן מיהרה להגיש בקשה לדיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון. פנייתה נדחתה פעמיים. כשהגישה תלונה לנשיאות הכנסת, זו אישרה להעלות את הנושא בוועדת משנה בראשות יובל שטייניץ. הועדה טרם התכנסה. בשיחה סגורה הסביר שטייניץ לטרטמן שבטרם תתכנס רצוי לוודא שלעמדתה של טרטמן צפוי רוב.
בינתיים החלו העבודות. אם כבר חופרים את התעלה, תבעה טרטמן, לפחות שתהיה מקורה. היא פרסה בפני שר הביטחון את המפות, ודרשה לקרות את המנהרה. פרץ קרא לתל-אביב את איתן דנגוט, היועץ הצבאי שלו, הבטיח לטפל בעניין אך לא עשה דבר. טרטמן פנתה לדרגים הביצועיים. אי אפשר לקרות את התעלה, הסבירו לה. עלות של פרויקט כזה היא בין 30 ל-100 מיליון שקלים. טרטמן פנתה ליזמים פרטיים, בין היתר לאלה שסללו את כביש בגין בירושלים. היא הביאה מהם הצעות שעלותן לכל היותר 8 מיליון שקלים. לבסוף הסכים הממונה על פרויקט הגדר, נצח משיח, לקרות כ-680-640 מטרים. בימים אלה מנהלת טרטמן מגעים לקירוי 300 מטרים נוספים.
1 comment:
עוד קישור בנושא המלחמה על הגדר בצפון ירושלים :
http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=13983
תעלת טרטמן
מדי פעם מביעים פוליטיקאים כאלה ואחרים מחאה כנגדה, אך בינתיים הולכת ונשלמת גדר ההפרדה, המוגדרת כביטחונית ונתפסת כמדינית. הגורם היחיד שהצליח עד היום להשפיע באופן משמעותי על התוואי שלה הוא בג"ץ, המשקיע בשנים האחרונות מאמצים בלתי נלאים להצמדתה כמה שיותר לקו הירוק. כמובן, מטעמים משפטיים בלבד.
חברת הכנסת החדשה אסתרינה טרטמן סירבה לקבל את תוואי הגדר כגזרה. יו"ר סיעת ישראל ביתנו בולטת בקרב חברי הסיעה האלמוניים, אשר חלקם מתקשים עדיין לא רק בניסוח משנה פוליטית סדורה אלא אף בשפה העברית עצמה. לאחרונה היא הצליחה למנוע את הפיכת בית-חורון, גבעון החדשה וגבעת-זאב למובלעת יהודית בשטחי המדינה הפלשתינית שבדרך.
עם כניסתה לכנסת גילתה טרטמן, תושבת גבעון החדשה, שבעקבות הגשת העתירות בעניין תוואי הגדר מצפון לירושלים, הציגה המדינה פתרון חלופי לתושבי הכפר בידו שהגדר אמורה היתה להאריך את זמן נסיעתם לרמאללה בכרבע שעה. הפתרון היה לחבר בין הכפר לשטחי הרש"פ. כיוון שסלילת כביש בין הכפר לרש"פ היתה יוצרת בעיה ביטחונית, הוחלט לחפור תעלה בעומק 7 מ' וברוחב 22 מ', אשר תשמש עורק תחבורה לתושבים. התעלה אינה מקורה, למעט כ-200 מ' באזור כביש נבי סמואל. וכך, עם חפירת תעלת ההפרדה בין גבעת-זאב להר-שמואל יהפכו גבעת זאב, גבעון החדשה ובית-חורון למובלעת המוקפת בשטחי הרש"פ. כביש 443 מירושלים למודיעין העובר לצידם מגודר, ואילו מירושלים תפריד אותם תעלת הענק של בידו. בימי הביניים, אומרת טרטמן, חפרו תעלות מסוג זה כדי למנוע גישה לארמונות או לערים, אלא שאז מילאו אותן במים ולא במכוניות ערביות.
טרטמן מיהרה להגיש בקשה לדיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון. פנייתה נדחתה פעמיים. כשהגישה תלונה לנשיאות הכנסת, זו אישרה להעלות את הנושא בוועדת משנה בראשות יובל שטייניץ. הועדה טרם התכנסה. בשיחה סגורה הסביר שטייניץ לטרטמן שבטרם תתכנס רצוי לוודא שלעמדתה של טרטמן צפוי רוב.
בינתיים החלו העבודות. אם כבר חופרים את התעלה, תבעה טרטמן, לפחות שתהיה מקורה. היא פרסה בפני שר הביטחון את המפות, ודרשה לקרות את המנהרה. פרץ קרא לתל-אביב את איתן דנגוט, היועץ הצבאי שלו, הבטיח לטפל בעניין אך לא עשה דבר. טרטמן פנתה לדרגים הביצועיים. אי אפשר לקרות את התעלה, הסבירו לה. עלות של פרויקט כזה היא בין 30 ל-100 מיליון שקלים. טרטמן פנתה ליזמים פרטיים, בין היתר לאלה שסללו את כביש בגין בירושלים. היא הביאה מהם הצעות שעלותן לכל היותר 8 מיליון שקלים. לבסוף הסכים הממונה על פרויקט הגדר, נצח משיח, לקרות כ-680-640 מטרים. בימים אלה מנהלת טרטמן מגעים לקירוי 300 מטרים נוספים.
Post a Comment