A response to a strange article

מקור :http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3983390,00.html

אלף שקל לשנה? לא בבית ספרנו
המפתח להצלחה בבתי הספר צריך להיות בגישה של הצוות החינוכי ולא בתקציב. היה עדיף שראשי בית הספר הפרטי ישקיעו במערכת הקיימת, כי אליהם יגיעו רק העשירים
יונת קאופמן

פורסם: 15.11.10, 14:52
>> איכשהו כבר בכותרת ניתן להיתקל בסתירות. למה להעמיד תקציב מול גישה. לדעתי צריך גם את זה וגם את זה. המשפט השני בכותרת אינו מנוסח טוב ולא ברור לאיזו מערכת הכוונה. אם הכוונה לבית הספר "חברותא" – אז ברור שראשי בית הספר ישקיעו בו. לשם כך הרי הם מקבלים שכר ...

בשבוע שעבר הוכר בית הספר "חברותא" בשרון כמוסד חינוכי, שיוכל להגיש תלמידים לבחינות בגרות. זה לא בית ספר רגיל, כי שם ההורים נאלצים להיפרד מ-35 אלף שקלים בשנה, כדי שילדיהם "יזכו להשכלה טובה יותר" במוסד הפרטי. מדובר בבית ספר סלקטיבי, עוד לפני הסלקציה - מפני שאנשים קשי יום אינם ירשמו את ילדיהם לשם, כי הם לא יכולים לעמוד בתשלום הגבוה, בנוסף המוסד לא יקבל תלמידים עם קשיים.

>>גילוי נאות : כותב הטוקבק אינו מסוגל לעמוד בהוצאה כזו לא עתה ולא בעתיד הנראה לעין. יחד עם זאת אני משבח את ההורים , כי יכלו להוציא את הסכומים למטרות רבות ומגוונות – והעדיפו להשקיע בחינוך ילדיהם.

אני מנהלת בית ספר רגיל, שאינו מתוקצב בשקל מעבר לתקציב המגיע ממשרד החינוך. המוטיבציה שלי להיכנס למערכת החינוך היתה להוכיח, בעיקר לעצמי, שניתן לתת חינוך טוב - גם במגבלות התקצוב הממשלתי. אחרי עשר שנים אני יכולה לומר בוודאות - המפתח להצלחה הוא בגישה ולא בתקציב.

>>אני מצטער מאוד, אבל הפסקה לעיל היא שהרתיחה אותי וגרמה לי לשבת עכשיו, אחרי חצות , ולכתוב את הטוקבק. אם כבר הכותבת משבחת את עצמה, היה מצופה לקרוא ביתר פירוט היכן עובדת, לאילו הצלחות הצעידה את בית הספר , לעיין בקישורים שבוודאי אמורים להיות. בכל מקרה – לנגד עיני עומדת מחנכת אגוצנטרית , אשר במקום לשים במרכז את עצם חינוך הילדים – שמה במרכז את ריצוי האגו. אין בכתבה שום עדות להצלחתה של הכותבת בתפקיד.

האבסורד הוא, שלאור אמונתם של אותם מחנכים כמו דרור אלוני, כי התקציב הוא הקובע - הם יכלו בקלות רבה מאוד להזרימו לתוך בתי הספר הרגילים ולפי השיטה שלהם לשפר מאוד את הקיים, במקום לפתוח מוסדות נפרדים. העובדה כי הם אינם עושים זאת, מעידה לטעמי על משנתם המאדירה סגרגציה ובדלנות.

>>מהיכן בבקשה אמור מחנך כגון דרור אלוני ( חייב לציין כי איני מכירו כלל ושמעתי את שמו רק כאן ) להביא תקציבים ? מתמלוגי גז שיתחילו לזרום בסוף 2012 ? מחנך ראה שבמסגרת הקיימת אין לו מה לעשות והקים מערכת אלטרנטיבית – שזכתה להכרה וכנראה בצדק.

כניסה שלהם לתוך בתי הספר הקיימים היתה מאפשרת לאתר ולהגיע גם לאותם ילדים מוכשרים, שלא מתדפקים על דלתותיהם - כי להוריהם אין כסף. לחלופין, אם שיטתם כה מוצלחת, מדוע הם אינם מאמצים לחיקם כל מי שרוצה בכך?

>>אקח את החוצפה לענות במקומם : הם רוצים להראות , ולא מגדלים באוויר , קבלות על עשייה. אם וכאשר יצליחו אני בטוח שמשרד החינוך ישתתף בעלות התקציבית >> הנטל על ההורים יירד >> יותר משפחות ייכנסו למעגל הלקוחות הפוטנציאליים.

חינוך, בסיכומו של יום, מתכנס באופן קלישאתי ובנאלי מאוד לדוגמה אישית. כשצוות מאמין בלמידה ועסוק בעצמו בלמידה (מרבית הצוות שלי משלים לימודי תואר שני השנה), כשהצוות מתנהג את שאליו הוא מטיף, כשצוות מוכן לבחון גם את עצמו ולא להיות תמיד צודק, כשחברות צוות מסייעות זו לזו, כשהצוות פותר מחלוקות בשיח ומקיים דיאלוג בתוכו - והרשימה עוד ארוכה - הילדים מתבוננים בנו היטב, כמו בהוריהם, כמו בנבחרי הציבור והם לומדים.

>>על סמך מה כב' הכותבת קובעת ( או מרמזת ) כי הנהלת בית הספר "חברותא" אינו מיישם את כל הנאמר ? בפרט מי קבע שצוות אינו עסוק בלמידה ?

הוראה זה לא מקצוע קל. אין ספק שראוי לשלם למורות (פשוט רובן נשים) משכורות
גבוהות בהרבה. אינני מכירה עוד מקצוע כל כך סבוך. נראה לי שפשוט יותר לנהל שני בתי ספר במקביל, מאשר ללמד כיתה אחת. הן נראות לי תמיד כמו קוסמות - אין לי מושג איך הן עושות את זה.

>>הפסקה שלפני אחרונה מתחילה בקלישאות ומסתיימת בטיעון ביזארי שלפיו למנהלת בית-ספר בעלת ותק של 10 שנים אין מושג איך המורות מתמודדות עם משימותיהן ? אני חושב שהטיעון האחרון אמור להדליק נורה אדומה אצל כל בר-דעת.

אני קוראת לאנשים הנמרצים שחשים כי אצלם האור, להצטרף לקיים במרצם, ברצונם הטוב, בשכלם ובמשאביהם - במקום להקים ערי מקלט מפני הפורענות הדמונית והרדידות אותה הם מייחסים ליצורים שכמותי.

>>להצטרף למי ? ומי מייחס לכב' הכותבת רדידות וכו' ?

יונת קאופמן, מנהלת בית ספר
>>יכולתי לכתוב עוד, אבל השעה כבר 01:00 . נסכם בכך שהכתבה מלאת סתירות ,סיסמאות ריקות מכל תוכן ואף כשלים לוגיים. למרות שלא הבנתי מי מאשים את הכותבת ברדידות, הכתבה באמת רדודה. חבל שאנשים כאלה מכהנים כמחנכים בישראל.

A response to another talkback

אורי ירון
ארדן, מנהל פרויקטים
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000595759

רציתי להגיב בפירוט לאחת התגובות המעניינות שפורסמה לאחרונה. אין בכוונתי חלילה לפגוע בכותב שאיני מכירו כלל. אבל הרגשתי צורך לחדד נקודות מסוימות.

סיפור הבועה מתחילתה
בחודש נובמבר 2008 נפלו השמיים על כלכלות העולם. מדינות שהספיקו לשחק "בכלים הפיננסים" המתוחכמים של הבנקסטרים מוול סטרייט היו בצרות צרורות. מדינת ישראל שלמזלה העבירה את רפורמת בכר רק שנתיים לפני המפולת לא הספיקה להיקלע לתסבוכת הכלכלית באופן מידי.
למה, ומה עם הלמן-אלדובי שעשו "חיל" באיסלנד עם כספי הפנסיה של עובדי בנק יהב ? רוב קופות הגמל נהגו יחסית באחריות ורק 2 קופות כשלו בגדול, עדיין בשנת 2009 כל ההפסדים נמחקו. רוב הקופות עשו תשואה לא רעה בסיכום הדו-שנתי. ( מגדל , הראל , אקסלנס ).

אבל מכיוון שמדינת ישראל היא מדינת ייצוא שרובו לארה"ב ולאירופה . נקלעה הכלכלה למצב כמעט אסוני כאשר הייצוא נבלם באופן דרסטי. "למזלנו" ביבי כשר אוצר הביא למדינת ישראל נכס כלכלי בדמותו של הפישר. הנגיד החדש שמבין דבר ושניים על התנהלות הכלכלה התאגידית בעולם ( שהרי הוא מגיע מאותם החברות שהריצו את המשבר) ישב חשב ומצא פתרון. החלטתו הייתה לסחרר את הכלכלה בתוך ישראל עד שהעולם יתייצב וגם כהסחת דעת ההמונים מהמצב האמיתי.
נניח שאני מסכים עם כבודו לגבי התוצאה הסופית, אבל זה לא מוכיח שזו אכן הייתה "מזימתו" של פישר. סטנלי פישר פעל על פי הבנתו לטוב ולרע אבל אני ( וגם אינטרנט ) זוכר היטב את הכתבות על המצב בעולם. עם שישב בציון ידע היטב מה קורה בעולם, לפחות מאז ספטמבר 2008 .

כאמצעי לסחרור השתמש הפישר בהמוני בני ישראל שנסו מהבורסה כאשר זו התרסקה וחיפשו נואשות "מה לעשות עם הכסף" שהרי הם הרגלו שהכסף "עובד" בשבילם.
מי שמתעסק בהשקעות , בפרט בשוק ההון – ראוי שילמד דבר או שניים בנושא. ובכן כל מי שכתב ספרים על שוק ההון החל מצ'ארלס דאו דרך וויליאם גאן , ג'סי ליברמור ועד לאלכסנדר אלדר של ימינו – ממליץ מדי פעם לקחת פסק זמן ולהישאר בחוץ. אסור, פשוט אסור לרדוף כל הזמן אחרי רכבת נוסעת. צריך לשבת ברציף 5-10 דקות( לענייני בורסה בין שבועיים לחודשיים ) ולחכות לרכבת הבאה.

פעולה ראשונה של הפישר הייתה הורדת ריבית דרסטית כדי לחסום את האפשרות של "המשקיעים" להשאיר את הכסף בפיקדונות שקליים. בכך למעשה כיוון את העדר החוצה מהאפשרויות הסולידיות לכיוון הג'ונגל הכלכלי בחוץ.
אני חושב שמילת המפתח היא "למעשה". הכוונה של פישר בהורדת הריבית הייתה קודם כל לחסום את המשק הישראלי מהון ספקולטיבי מחו"ל. אילו הפרשי ריבית היו 4 או 5 אחוז – מדינת ישראל הייתה מוצפת בדולרים שהיו מחד מעלים את השקל ופוגעים בייצוא ומאידך – ברגע האמת הכסף היה יוצא מכאן וגורם לצניחתו הפתאומית של שער השקל == > אינפלציה == > עוד העלאת ריבית וסחרור אל תוך מעגל קסמים ללא מוצא קרוב.

במקביל כאילו בהחלטה קרטלית משותפת התחילו קופות הגמל, הפנסיות וקרנות ההשתלמות להשקיע חזרה את הכסף החדש ( שנצבר כל הזמן) בבורסה ובכך גרמו להנעת תהליך העליות בבורסה.
אגלה סוד קטן : טייקונים שראו כי האג"ח שלהם בעל ערך נקוב של 1 ₪ ( וערך הפארי, כלומר כולל ריבית והצמדה – 125 אג' ) נסחר בין 10 ל-30 אג' – התחילו ברכישות מאסיביות וכמובן עשו סיבוב יפה. אבל לא זה העיקר : רובו הגדול של הציבור לא פדה את קרנות הפנסיה שלו וגם לא את קרנות ההשתלמות – הכסף זרם והושקע לפי אותם הקריטריונים.

כאן המקום לפרט מעט יותר. משקיע מוסדי אינו יכול לעשות עם כספי העמיתים ככל העולה על רוחו. הוא פועל על-פי התשקיף ואם הלקוח מסווג במסלול כללי , נגיד 10% מניות ו-30% אג"ח קונצרני - הכסף מושקע בהתאם. ברור שמנהל קרן מנוסה בימים סוערים ישקיע קצת יותר בטבע וקצת פחות באפריקה – אבל אינו יכול על דעת עצמו להפסיק לקנות מניות. ולא פחות חשוב הצד ההפוך של המטבע : אם בא עמית בקופ"ג או קרן השתלמות ודורש לפדות הקרן – אז מנהל הקרן חייב למכור חלק מן הניירות בתיק. ואם יש עודף מוכרים – שער המניה יורד. נקודה. אלה כללי שוק – מכירים סוחרים בשוק ש"זורקים סחורה" שעה לפני כניסת השבת ? לכן גם מניות כגון בזק , טבע ,שטראוס , נייר חדרה ואלביט מערכות נפלו בסוף 2008. אבל כאשר בא התיקון – הן חזרו לשווין האמיתי – ראה להלן.

ואגב, באמצע 2009 לערך הסתיים גל פדיונות של קופות הגמל, כלומר נעלם גורם חשוב שלחץ מחירים מטה.

העליות בקזינו משרות על הישראלי המצוי ,הרגשה נינוחה ומשמשות כסם הרדמה לרוב העם .
מצטער, מוחה על ההגדרה של קזינו. מי שהוא משקיע רציני – פועל לפי כללים ושוקל היטב כל פעולה. מי שרוכש ניירות ערך סתם – באמת עדיף שיסע ללאס וגאס, יותר כיף. דוגמה קטנה : יש נתון שנקרא מכפיל הון. מכפילי הון של הבנקים הגדולים במשק בשפל היו באזור 0.5 . המשמעות ( בגסות ) היא שמשקיעים האמינו באותה עת כי הבנקים עלולים למחוק חצי מן החובות שלהם – תסריט בלהות שלא התממש אפילו באמריקה. ומכפיל הון קטן מאחד משמעו מניה זולה , מי שאז העיז – התיז שמפניה.

אבל עדיין "המשקיעים" שברחו מהבורסה זכרו את רגעי האימה ולא רצו לחזור מיד לרכבת ההרים. וכך ובשיתוף פעולה מלא של הבנקים שנמצאים כזכור בפיקוח של הפישר התחיל מסע תעמולה לריביות "הזולות" לכדאיות ניצול ההזדמנות ההיסטורית בריביות וכו' . הכל כדי לפתות את המוני הישראלים להשקיע את כספם בזהב החדש הנדל"ן. הפישר ידע מה הוא עושה הוא יודע איך עובד המוח האנושי הלא מתוחכם .
מצטער, לא שותף לביקורת על סטנלי פישר. יתרה מכך – אני חושב שלמדינת ישראל יש מזל גדול יש נגיד כזה. לעניינינו – בנק ישראל אחראי על המדיניות המונטרית ואילו נושא הנדל"ן מעניין את הנגיד רק מזווית אחת : עליית מחירי נדל"ן תורמת לאינפלציה. את הנושאים הקשורים לדיור בר-השגה אמורים לפתור מש' השיכון, מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר ועוד.

ואכן עדר המשקיעים רץ בהמוניו "להשקיע" בנכס " מניב" . מה שקרה לאחר מכן ידוע לכולם ,המחירים טסו למעלה המדינה נהנתה ממיסי נדל"ן מטורפים , חברות הבנייה התחילו לבנות בנייה נוספת שכמובן מחזיקה את המשק מעל המים .
רגע , ומה עם הטענות כי "אין קרקעות", "היצע הדירות החדשות לא מדביק את קצב הגידול הטבעי" ? אז הנה יש עוד צדיק הטוען לבנייה עודפת.

והכל על חשבונם של המוני בני ישראל הטיפשים שמימנו את החגיגה בערתם הנדיבה של הבנקסטרים המקומיים והמשכנתאות במטורפות שלקחו על עצמם.
רגע אחד, בניגוד לארה"ב כאן יותר קשה להשיג משכנתא. עכשיו גם הגבילו את שיעור המימון המירבי ל-60% במקום 70 כפי שהיה קודם. אבל זה מפריע אולי לזוגות הצעירים – אבל ממש לא לישראל ישראלי שמשך את קופת הגמל שלו ויש לו את ההון העצמי הדרוש. כאן אולי הבנקסטרים צודקים : אם ישראל ישראלי מביא חצי מיליון ₪, מדוע לו לתת לו משכנתא של עוד חצי מיליון ? הרי באמת קשה להאמין שמחירים יפלו כאן ב-50% . ללקוח כזה זהו פשע לא לתת משכנתא !

ואם זה היה סדר הדברים. ואכן כך היה . התיקון החד יגיע בסדר הפוך ויתחיל מקריסה עולמית שנייה, שתביא צורך במזומנים למימון החיים השותפים .
ועל זה אומרים : או שכן או שלא. נחיה ונראה. אבל אם אכן תהיה מפולת שנייה – בעלי כסף מזומן נזיל ירוויחו בגדול. נזיל – הכוונה היא גם למשקיעי בורסה. כי השוק לא נופל ביום אחד ויש סימנים מקדימים רבים. אבל לממש נדל"ן – זהו סיפור אחר. ישראלי לא פראייר : ברגע שיראה כי מחירי נדל"ן התחילו ליפול – הוא לא ירוץ לקנות דירה מיד. הוא יגיד לעצמו : נחכה בסבלנות , ירד עוד. ולמגמות נדל"ן לוקח הרבה יותר זמן להשתנות, מאשר למדדים בבורסה.

המוני "המשקיעים" יאלצו לממש את הנכסים בזמן קצר והמחירים יטוסו למטה .
כאמור, אני מסכים לחלוטין עם השורה התחתונה של הכותב , רק שאני חושב כי המימושים יתחילו מסיבות אחרות לגמרי : המימושים יתחילו כאשר הריבית תעלה ותשחק ( או תמחק לחלוטין ) את רווחיהם של "המשקיעים" הממונפים באמצעות משכנתאות צמודות פריים. תרגיל לא מסובך למי ששכח מה היו שיעורי ריבית עד שנת 2007 : לאחרונה מדברים על כוחן העולה של מדינות BRIC בכלכלה העולמית. שווה לבדוק, מהו שיעור הריבית באותן המדינות היום ואז לעשות סימולציה באמצעות מחשבון משכנתא.