כתבה במעריב על המיזם לשי אגסי+תגובה שלי שלא פורסמ, כנראה בשל הגודלShai Agassi - the new King

הדפסה חזרה

/images/archive/gallery/847/275.jpg מכונית חשמלית: סובארו G4e. צילום: יחצנות מה הורג את המכונית החשמלית הכנסת מדברת על מהפכה של מכוניות חשמליות, שיועילו לנו לבריאות ויעצרו את הנזק לסביבה. אבל עוד מוקדם לחגוג – וגיל מלמד יסביר לכם בדיוק למה • FAQ גיל מלמד , עסקים 21/11/2007 18:04 גיל מלמד , עסקים 21/11/2007 18:04 כבר כמה שבועות מרחף באוויר הישראלי צמד המילים "המכונית החשמלית", פרי חזונם של ילד הפלא שי אגסי ואיש העסקים עידן עופר. שלשום אף הגיעה היוזמה הזאת לדיון בוועדת איכות הסביבה של הכנסת, ועדיין הרושם הוא שלא כל מי שמתבטא בנושא יודע בדיוק על מה הוא מדבר, ושלא לכל מה שמוצג כעובדה יש עוגן במציאות. וכך, לאחר כמה וכמה אזכורים של החזון בפרט והטכנולוגיה של מכונית חשמלית בכלל, נוצר צורך לעשות סדר בדברים ולהבהיר אותם אחת ולתמיד: מהי מכונית חשמלית, למה זה טוב, מה רע בזה, ושאלת מיליון הדולר – האם מדינת ישראל, ממשלתה ומחוקקיה, צריכים לתמוך בחזון הזה וכיצד. מכונית חשמלית היא מכונית בעלת מנוע חשמלי ומצבר. חשמל שאגור במצבר מספק את כל תצרוכת האנרגיה של המכונית, גם זו שדרושה להנעה וגם זו שדרושה לאביזרים נלווים. וזה עובד? מכוניות חשמליות ראשונות יוצרו כבר במאה התשע עשרה, ובתחילת המאה שעברה הן אפילו היוו את רוב כלי הרכב המונעים בעולם. הן היו בין הראשונות שיוצרו בייצור סדרתי. אז מדוע זה נכשל? המגבלות העיקריות של מכונית חשמלית, מאז ומעולם, היו כמות החשמל שניתן לאגור במצברים, כמו גם המשקל של המצברים ומשך הטעינה הארוך שלהם. מגבלות אלה לא מאפשרות למכונית החשמלית להתחרות במנועי בעירה פנימית (בנזין ודיזל) ובתכולת האנרגיה הגבוהה של דלקים נוזליים ששוקלים מעט. למרות זאת, המכונית החשמלית כרעיון מעולם לא נכשלה באמת, ותמיד ליוותה איכשהו את האנושות. בעולם קיימים מאות סוגים של כלי רכב חשמליים, החל ממלגזות ענק שפועלות במחסנים, דרך מכוניות גולף וכלי רכב לשימושי פנאי וכלה, אם תרצו, בכל קטר רכבת בעולם. בסוף שנות התשעים (1996-99) ייצרה ג'נרל מוטורס מכונית חשמלית בשם EV1, שהציעה טווח נסיעה סביר והיתה מכונית חשמלית מייצור סדרתי. אף שיצרן הרכב הגדול בעולם ייצר רק 1,117 מכוניות כאלה, ועל אף שהן היו מצוידות רק בשני מושבים ובטווח נסיעה של כ-75 ק"מ בלבד, הן זכו לאהדה רבה בקרב מי שהשתמשו בהן. וזה בכלל נסע? למכונית חשמלית אין שום בעיה של ביצועים, אלא רק, כאמור, של תכולת אנרגיה במצברים ושל משך ההטענה שלהם. מנועים חשמליים מספקים מומנט אדיר, ועם תמסורת מתאימה הם יכולים להאיץ במהירות ולהגיע למהירויות שיוט גבוהות מאוד. אז מי הרג את המכונית החשמלית? בג'נרל מוטורס טענו שהפרויקט הזה עלה להם יותר מדי כסף, ולכן הוא חוסל. אלא שסרט תיעודי מדהים בשם " מי הרג את המכונית החשמלית?" (2006) מעלה תיאוריית קונספירציה מרתקת על אודות כוחות חזקים של תעשיית הרכב ושל תעשיית הנפט, שחיסלו את הפרויקט. ומה מחדש לנו שי אגסי? האמת היא שזה לא לגמרי ברור, מפני שמסיבותיו שלו אגסי חושף בשלב הזה רק את מה שהוא רוצה לחשוף, וכמה מנציגינו בכנסת ובממשלה מסייעים לו – לא ברור מדוע – להסתיר דברים מהציבור. הטענה החזקה ביותר של אגסי, שנכונה בכל מאת האחוזים, היא שכדי לקדם שימוש במכוניות חשמליות חייבים לצאת ממעגל הביצה והתרנגולת שהפיל, למשל, את רעיון הנעת מכוניות באמצעות גז. ברור לחלוטין שאף אחד לא ירכוש מכונית חשמלית אם הוא לא יוכל להשתמש בה, וכדי להשתמש בה הוא צריך תשתית מתאימה שכוללת "נקודות חשמול" שיאפשרו לו טווח נסיעה יעיל. מצד שני, לאף אחד לא משתלם להשקיע בתשתית חשמול אם התעשייה לא מייצרת מכוניות חשמליות ואם אין להן ביקוש – כך שהדרך היחידה לשבור את המעגל הזה היא להקים תשתית מתאימה ולהמתין לבוא המכוניות החשמליות. אגסי, על פי מה שפורסם, מדבר על מודל דומה לזה של תשתית הטלפונים הסלולריים: המפעיל, בעל התשתית, ישקיע בהקמת התשתית, ואז ימכור "שירותי רשת" לצרכנים, ואלה יכולים להיות מחושבים על פי חשמל נצרך, קילומטראז' נסיעה או כל דרך מדידה אחרת. /images/archive/gallery/853/873.jpg ''מי הרג את המכונית החשמלית?'': כרזת הסרט  ''מי הרג את המכונית החשמלית?'': כרזת הסר וזה יכול לעבוד? תיאורטית, אם אגסי ועופר יקימו תשתית חשמול כלל ארצית, הם יכולים להציע חלופה זולה לבנזין ולסולר שבהם אנחנו משתמשים כיום. עוד לפני שנכנסים לעלות ייצור והולכת חשמל, על דלקים קיים מיסוי כבד, שעוד צפוי לגדול בעתיד. יחד עם זאת צריך לזכור שהמיסוי על דלק מהווה חלק מתקציב המדינה, ואם המדינה תוותר על המיסוי הזה, היא תיאלץ לקצץ בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, למשל. את הצרכנים, לעומת זאת, לא צריך לעניין סוג ההנעה, אלא העלות לקילומטר נסיעה ונוחות השימוש בכלי הרכב. אם מכונית חשמלית תהיה תחרותית יחסית למכונית בנזין בכל הקשור לעלויות תחזוקה ובעלות, טווח ונוחות הנסיעה ומידת השימושיות שלה, אין סיבה שאדם סביר לא יבחר בפתרון כזה. אבל עוד אין מכוניות חשמליות! נכון, וזו בעיה לא פשוטה. תעשיית הרכב, מהרבה מאוד סיבות, לא תיכנס לייצור סדרתי של כמות גדולה של מכוניות חשמליות, ונכון לרגע זה, גם אם היתה קיימת תשתית מוכנה לשימוש, אין "מאזדה 3 חשמלית" או כל כלי רכב אחר שמציע תחרות סבירה ל"מכונית הלאומית שלנו". ייצור מוגבל של אלפי מכוניות חשמליות ייתכן במקומות שונים בעולם, אבל לפני שניתן יהיה לייבא מכוניות כאלה לישראל, יחלפו לכל הפחות 3-6 שנים. מבחינה זו, די מגוחכת הטענה שהועלתה בשבוע שעבר, שלפיה בתוך כמה שנים יהיו בארץ מיליון מכוניות חשמליות. אז כל החגיגה הזאת מוקדמת? מאוד, אם כי זה לא אומר שלא צריך לעסוק בה. לאורך ההיסטוריה הישראלית הבעיה הגדולה ביותר שלנו היא חוסר חשיבה ותכנון קדימה, והדבר הטוב ביותר ב"חגיגת אגסי" הוא שהיא מאלצת אותנו לפתח מעט את הדמיון ולחשוב קדימה. השאלה היא אם גם פקידי ממשלת ישראל יתחילו לחשוב ולתכנן קדימה, אם הם יניחו בפנינו מפת דרכים לקידום חזון המכונית החשמלית, שתכלול את כל הנחות העבודה ואת כל ההטבות שהמדינה מתכוונת או לא מתכוונת להעניק ליזמים בתחום הזה. על סמך נסיון העבר אפשר לומר שאין הרבה סיכוי שנראה מפת דרכים מסודרת, שקופה וסבירה, במקום "שליפות" של שרים, חברי כנסת ופקידי ממשלה. אבל מי בכלל אמר שמכונית חשמלית טובה ליהודים? ליהודים, ולכל הפחות לישראלים, מכונית חשמלית טובה משתי בחינות: בריאותית ואסטרטגית. ישראל, ברובה, היא "מדינה אורבנית", שמאופיינת בצפיפות רבה של שטחים בנויים ובטווחי נסיעה קצרים יחסית. מכוניות קונבנציונליות, בנזין ודיזל, פולטות לאוויר זיהום רב שגורם לבעיות בריאות קשות, ומצב זה צפוי להחמיר בעתיד, למרות שיפורים מתמידים במנועי המכוניות. מכונית חשמלית לא מזהמת בכלל את האוויר – וכאשר היא חולפת במרכז עיר היא לא מרעילה את כל מה שחי סביבה. אסטרטגית, העולם וכלכלתו תלויים בנפט, וחלק הארי של עתודות הנפט העולמיות מצוי בחזקתם של מי שלא ממש אוהבים אותנו. אם ניתן היה ליצור הסטה משימוש בנפט לשימוש באנרגיה אחרת, ישראל יכולה היתה ליהנות מהפחתה בכוחם של מי שלא אוהבים אותנו. אבל אין טוב בלי רע, נכון? ודאי, ובעיקר מפני שמכונית חשמלית לא באמת פותרת דבר, למעט, כאמור, הערך הבריאותי לתושבי הערים. כדי "לחשמל" מכונית חשמלית צריך קודם כל חשמל, ואת החשמל הזה צריך לייצר איפשהו. רוב רובו המכריע של החשמל במדינת ישראל מופק בתחנות כוח מיושנות, עלח ידי הבערת מזוט, שהוא תוצר זיקוק של נפט, ופחם שנכרה במכרות. פחם אמנם נרכש ממדינות ידידותיות, אבל ההבערה שלו ושל מזוט יוצרת לא פחות זיהום אוויר מכפי שיוצרות מכוניות נוסעים. אז כל הסיפור בכלל לא מציל את כדור הארץ שלנו? למעשה, לא. נכון אמנם שצריך להשקיע בטכנולוגיות עתידיות, מפני שבסופו של דבר אפשר יהיה לייצר חשמל ממקורות נקיים, אבל בל נשכח שגם ייצור המצברים וגם המיחזור שלהם בתום חייהם, כרוכים בתהליכים שמזהמים את הסביבה. /images/archive/gallery/853/869.jpg  צילום: קרייג ג'ול צילום: קרייג ג'ול ומה האינטרס של תעשיית הרכב? למכונית חשמלית יש כמה יתרונות גדולים על פני מכונית קונבנציונלית בתחום התחזוקה. למשל, מנוע חשמלי זול לייצור, והוא לא זקוק לטיפולים שוטפים או לתחזוקה. במקרה הצורך פשוט מחליפים אותו. המשמעות היא שאם מחר יוחלפו כל המכוניות במכוניות חשמליות, אפשר יהיה לסגור את רוב המוסכים בישראל, לצמצם באופן דרמטי, כמעט מוחלט, את צריכת השמנים לרכב, ולשכוח מן האומנויות הוותיקות של טיפול במערכות הזרקת דלק או של "שיפוץ מנועים". בעולם של מכוניות חשמליות ישרדו רק בעלי מוסכי פחחות, זגגים לרכב וצמיגאים, והמפסידים הגדולים יהיו ספקי החלפים למנועים וספקי השמנים. ומה האינטרס של אגסי? איש יחסי הציבור של אגסי אמר לעסקים שהוא "לא רוצה שקל מן המדינה", ואם זה המצב, אז הכל בסדר. אנשי עמותת "אומ"ץ" (אזח רחים למען מינהל תקין וצדק) טוענים שקיים חשש שהממשלה ממהרת לקשור קשרים בין הון (משפחת עופר) לשלטון, ושהיא עלולה להעניק לעופר ולאגסי הטבות או הבטחות שלא על פי תנאי מינהל תקין. הדיון החסוי בפני התקשורת בוועדה לאיכות הסביבה בכנסת השבוע, בהשתתפותו של אגסי, מגדיל את החשש מפני מצב שבו קברניטי המדינה ופקידיה ינדבו נכסים ששייכים לציבור בלי שהציבור יקבל תמורה הולמת. אגסי, לכן, צריך לבחור באחת משתי דרכים: אם הוא לא רוצה דבר מן המדינה, שיקום ויצהיר שהוא לא רוצה דבר ולא יקבל דבר. אם, לחלופין, הוא רוצה משהו, שיקום ויאמר מה הוא רוצה, מה הציבור יקבל בתמורה, וכיצד נבטיח שיתקיים מכרז הוגן ופתוח לכל על זכויות או הטבות שהמדינה תעח ניק על חשבון נכסי הציבור. ומה האינטרס של הציבור? שימוש במכוניות חשמליות יכול להפחית את התחלואה בציבור, ולזה יש ערך כלכלי לבד מן הערך האנושי, לכן האינטרס הציבורי הוא להקים ועדה מקצועית שתבחן – בצורה השקופה ביותר האפשרית – מה העלות-תועלת של הקמת תשתית למכוניות חשמליות בישראל. אם המסקנה תהיה שלציבור בישראל תצמח תועלת משימוש במכוניות חשמליות, צריך לקבוע את הדרך היעילה ביותר להשגת המטרה, ובין השאר גם לייצר תוכנית מתאר ארצית לתחנות חשמול ולזכיונות הפעלה למחשמלי מכוניות. מכונית חשמלית היא הפתרון האחד והיחיד לתחבורה "נקייה" בעתיד? ממש לא. תעשיית הרכב מפתחת כיום 3 סוגים שונים של פתרונות הנעה אלטרנטיבית למנועי בנזין. בטווח המיידי רוב הדגמים ה"ירוקים" הם מכוניות היברידיות או מכוניות שיכולות לעשות שימוש בדלקים סינתטיים, ובכל מקרה, מדובר בפתרון ביניים חלקי בלבד. במכונית היברידית יש מנוע בעירה פנימית קטן יחסית, ולכן גם חסכוני בדלק ומזהם פחות, שמשולב במנוע חשמלי שמסייע לו בתאוצות. כל האנרגיה החשמלית שמשמשת את המנוע החשמלי מופקת על ידי מנוע הבעירה הפנימית ועל ידי מערכת הבלמים. דלקים סינתטיים, נכון להיום, מיוצרים ברובם מצמחים שמשמשים לתעשיית המזון, לכן הם מצמצמים מעט את התלות בנפט, אבל מעלים את מחירי המזון ומח גבירים את הרעב בעולם. שני הפתרונות האלה עדיין מייצרים זיהום אוויר. בטווח המעט יותר רחוק נראה "היברידיות מתחשמלות" – כלומר שילוב של מכוניות היברידיות (מנוע בעירה פנימית משולב במנוע חשמלי) עם מצברים שמניעים את המנועים החשמליים. "היברידית נטענת" תוכל לנוע על כוח החשמל כל אימת שזה יספיק לה, ובאמצעות מנוע הבעירה הפנימית כאשר יסתיים החשמל במצברים.

=============  

ראשית כל, רציתי להביע את הערכתי לכל מי שעמל על הכתבה. משמח במיוחד היחס

האובייקטיבי ( והרגוע ) לנושא. יחד עם זאת, אני מרגיש צורך להעיר מס' הערות

שעשויות לשפוך אור נוסף. גם אני לא מומחה, אך בהחלט מתעניין. אם יש דברים

בכתבה שלא התייחסתי – זה אומר שבגדול אני מסכים ורציתי לחסוך בכתיבה .

 

בעניין EV1 והמצברים רציתי רק להוסיף, כי עד לא מזמן כולם, כולל EV1 השתמשו

במצברי חומצה שגורמים לזיהום הסביבה. נכון להיום, יש כבר טכנולוגיה של סוללות

ניקל הניתנת למחזור. משנת 2003 המצבר בטויוטה פריוס הוא מניקל. סוללות ליתיום

בקרוב ויש ויכוח, האם זה יקרה ב-2008 או ב-2009 .

 

ציטוט :

ומה מחדש לנו שי אגסי? האמת היא שזה לא לגמרי ברור, מפני שמסיבותיו שלו אגסי

חושף בשלב הזה רק את מה שהוא רוצה לחשוף, וכמה מנציגינו בכנסת ובממשלה

מסייעים לו – לא ברור מדוע – להסתיר דברים מהציבור. הטענה החזקה ביותר של

אגסי, שנכונה בכל מאת האחוזים, היא שכדי לקדם שימוש במכוניות חשמליות חייבים

לצאת ממעגל הביצה והתרנגולת שהפיל, למשל, את רעיון הנעת מכוניות באמצעות גז .

סוף ציטוט .

 

בהולנד, טורקיה, פולין ובקרוב גם סין והודו – יש מלא מכוניות המונעות בגז. מי הרג

את הרעיון בישראל ? שאלה דומה לזו של מי הרג את ה -EV באמריקה ...

 

ציטוט :

ברור לחלוטין שאף אחד לא ירכוש מכונית חשמלית אם הוא לא יוכל להשתמש בה ,

וכדי להשתמש בה הוא צריך תשתית מתאימה שכוללת "נקודות חשמול" שיאפשרו לו

טווח נסיעה יעיל. מצד שני, לאף אחד לא משתלם להשקיע בתשתית חשמול אם

התעשייה לא מייצרת מכוניות חשמליות ואם אין להן ביקוש – כך שהדרך היחידה

לשבור את המעגל הזה היא להקים תשתית מתאימה ולהמתין לבוא המכוניות

החשמליות .

סוף ציטוט

 

בשלב הראשון – אלה הגרים בבתים צמודי קרקע ( ומן הסתם גם בעלי אמצעים )

היכולים להטעין את האוטו בבית ירכשו את המכוניות כרכב שני. וגם ציי רכב שייטענו

במקום העבודה. ואז העסק יתפתח. ברור שזה יקרה מספר שנים .

 

ציטוט :

יחד עם זאת צריך לזכור שהמיסוי על דלק מהווה חלק מתקציב המדינה, ואם המדינה

תוותר על המיסוי הזה, היא תיאלץ לקצץ בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, למשל .

סוף ציטוט

 

חבל שהכתב נסחף לפופוליזם זול. המסים שאני משלם – אלה כספים המתגלגלים

בתוך המדינה. לעומת זאת, כדי לרכוש נפט – המדינה מוציאה מט"ח – אותו היא

צריכה להשיג איפשהו. בנק ישראל מדפיס שקלים ולא מט"ח. את מעגל הקסמים הזה

צריך לשבור. "נערי האוצר" מבינים זאת ומוכנים לשתף פעולה. זו גם הסיבה , מדוע

מכוניות היברידיות נהנות מהנחה במס. הפטור \ הנחה ממס דרושים רק בשלב

הראשון. במקביל – אני בעד העלאת מיסוי על מוצרי נפט, רק שצריך לזכור: נפט

ומוצריו הם חלק מעלות כל מוצר. מחירי הדלקים יעלו – גם לחם יעלה, גם ביצים וגם

חלב ...

 

ציטוט

אבל עוד אין מכוניות חשמליות! נכון, וזו בעיה לא פשוטה. תעשיית הרכב, מהרבה

מאוד סיבות, לא תיכנס לייצור סדרתי של כמות גדולה של מכוניות חשמליות, ונכון

לרגע זה, גם אם היתה קיימת תשתית מוכנה לשימוש, אין "מאזדה 3 חשמלית" או כל

כלי רכב אחר שמציע תחרות סבירה ל"מכונית הלאומית שלנו".ייצור מוגבל של אלפי

מכוניות חשמליות ייתכן במקומות שונים בעולם, אבל לפני שניתן יהיה לייבא מכוניות

כאלה לישראל, יחלפו לכל הפחות 3-6 שנים. מבחינה זו, די מגוחכת הטענה שהועלתה

בשבוע שעבר, שלפיה בתוך כמה שנים יהיו בארץ מיליון מכוניות חשמליות .

סוף ציטוט

 

יש מכוניות חשמליות, די להיכנס לאתר www.zapworld.com   ויש גם עשרות

דגמי קונספט, כולל בתמונה לכתבה. אגב , כולם מדברים על לייצר מכוניות כאלה כאן ,

לא לייבא. אך אם מדברים על ייבוא – כבר היום אפשר לייבא, אך כמובן צודק הכתב

שמיליון EV תוך כמה שנים הוא מספר הזוי.

 

ציטוט :

אבל אין טוב בלי רע, נכון? ודאי, ובעיקר מפני שמכונית חשמלית לא באמת פותרת

דבר, למעט, כאמור, הערך הבריאותי לתושבי הערים. כדי "לחשמל" מכונית חשמלית

צריך קודם כל חשמל, ואת החשמל הזה צריך לייצר איפשהו. רוב רובו המכריע של

החשמל במדינת ישראל מופק בתחנות כוח מיושנות, עלח ידי הבערת מזוט, שהוא

תוצר זיקוק של נפט, ופחם שנכרה במכרות. פחם אמנם נרכש ממדינות ידידותיות, אבל

ההבערה שלו ושל מזוט יוצרת לא פחות זיהום אוויר מכפי שיוצרות מכוניות נוסעים .

אז כל הסיפור בכלל לא מציל את כדור הארץ שלנו? למעשה, לא. נכון אמנם שצריך

להשקיע בטכנולוגיות עתידיות, מפני שבסופו של דבר אפשר יהיה לייצר חשמל

ממקורות נקיים, אבל בל נשכח שגם ייצור המצברים וגם המיחזור שלהם בתום חייהם ,

כרוכים בתהליכים שמזהמים את הסביבה.סוף ציטוט

 

EV לא יפתרו את הבעיות, אבל בהחלט יצמצמו אותן. אם היום כל ילד חמישי בגוש דן

חולה במחלות דרכי נשימה, כאשר הגורם העיקרי הוא פליטות רכבים, בפרט רכבי דיזל

– אם נגרום לכך שהאחוז ירד פי 4 לא עשינו טוב ? ועכשיו מידע שאני נאלץ להעתיק

מטוקבק לטוקבק : גם אם תחנות הכוח יופעלו באמצעות מזוט – עדיפה פליטן על

פליטת כלי רכב וארחיב בשמחה לכל המעוניין. הפעלה של תחנות כח באמצעות פחם

במקום מזוט מצמצמת זיהום פי 2. הפעלה באמצעות גז טבעי מצמצמת זיהום פי 4

לעומת פחם ( על מה קיבל השר גדעון עזרא את אות יקיר הסביבה ? – על הסבת

תחנת רידינג לשימוש בגז ) – ובעתיד כמובן רוח + חשמל. נכון להיום בישראל רוב

תחנות הכח מופעלות בגז, מיעוטן בפחם ויש מלאי של מזוט לעת חירום .

לגבי מצברים – אני חוזר וטוען – סוללות ניקל ניתנות למחזור. בארה"ב דילרים של

טויוטה מזכים ב-200$ בעת החלפת מצבר והישנים הולכים למפעל בסין .

 

ציטוט:ומה האינטרס של תעשיית הרכב? למכונית חשמלית יש כמה יתרונות גדולים

על פני מכונית קונבנציונלית בתחום התחזוקה. למשל, מנוע חשמלי זול לייצור, והוא

לא זקוק לטיפולים שוטפים או לתחזוקה. במקרה הצורך פשוט מחליפים

אותו.המשמעות היא שאם מחר יוחלפו כל המכוניות במכוניות חשמליות, אפשר יהיה

לסגור את רוב המוסכים בישראל, לצמצם באופן דרמטי, כמעט מוחלט, את צריכת

השמנים לרכב, ולשכוח מן האומנויות הוותיקות של טיפול במערכות הזרקת דלק או

של "שיפוץ מנועים". בעולם של מכוניות חשמליות ישרדו רק בעלי מוסכי פחחות ,

זגגים לרכב וצמיגאים, והמפסידים הגדולים יהיו ספקי החלפים למנועים וספקי

השמנים .

סוף ציטוט

 

שכחנו לציין את היבואנים ... כל אוטו המיוצר בארץ ולא משנה מה סוג ההנעה, פוגע

בכיסם של יבואנים. באשר לאינטרס של אגסי -   הרי הוא יכול לפתוח מפעל בסין.

עצם העובדה שהוא רוצה לעשות זאת בישראל גורמת לי להעריץ את האיש. שותפות

עם משפחת עופר ? אני בעד שאנשי עסקים ישקיעו בעסקים שישפרו את איכות

הסביבה. חבל שעמותת אומ"ץ חוברת לאינטרסנטים הגורמים נזק למדינה ...

 

אכן הדיון החסוי – הוא בעוכריו של אגסי, אבל אני חוזר ומציין בי בעוד כמה ימים

ניתן יהיה לעיין בפרוטוקול באתר הכנסת .

 

ציטוט :

 תעשיית הרכב מפתחת כיום 3 סוגים שונים של פתרונות הנעה אלטרנטיבית למנועי

בנזין. בטווח המיידי רוב הדגמים ה"ירוקים" הם מכוניות היברידיות או מכוניות

שיכולות לעשות שימוש בדלקים סינתטיים, ובכל מקרה, מדובר בפתרון ביניים חלקי

בלבד.במכונית היברידית יש מנוע בעירה פנימית קטן יחסית, ולכן גם חסכוני בדלק

ומזהם פחות, שמשולב במנוע חשמלי שמסייע לו בתאוצות. כל האנרגיה החשמלית

שמשמשת את המנוע החשמלי מופקת על ידי מנוע הבעירה הפנימית ועל ידי מערכת

הבלמים.דלקים סינתטיים, נכון להיום, מיוצרים ברובם מצמחים שמשמשים לתעשיית

המזון, לכן הם מצמצמים מעט את התלות בנפט, אבל מעלים את מחירי המזון

ומגבירים את הרעב בעולם. שני הפתרונות האלה עדיין מייצרים זיהום אוויר .

סוף ציטוט

 

אכן רכב היברידי הוא פתרון זמני ( מישהו אמר שלעתים הזמני הוא הקבוע ?). עם

הזמן הרכיב של בנזין ( או דיזל ) ילך ויצטמצם ורכיב החשמל יגדל. ברור שהיבריד אינו

פתרון ירוק, אלא שהשיקול הוא כלכלי. לפי החשבון שלי – השקעה בפריוס מחזירה

את עצמה בקילומטר ה-200,000 . בנקודה של דלקים צמחיים ( ולא סינטטיים ! )

הכותב שוב נסחף לפופוליזם של הגברת הרעב בעולם. אם יש משהו שמעלה את מחירי

המזון – אלה קודם כל מחירי הנפט. שום סיוע כלכלי לא יעזור לרעבים בסודן

וסומליה, אם 90% מן המזון נגנב בדרך ! רוב התירס המגודל בארה"ב אינו ראוי למאכל

אדם. עד לא מזמן החקלאות בגרמניה \ צרפת לא הייתה כדאית והיום המצב שונה

בזכות הביו-דלקים ! אבל אכן יש בעיות ודלקים צמחיים הם פתרון זמני בלבד .

 

בשורה תחתונה המאמר הוא טוב ומועיל וכל הכבוד לגיל מלמד על העבודה ובואו נחזק

ידיים לשי אגסי – תיאודור הרצל של המאה ה-21 .

 

בברכה ,

אמיל

Emil.jakubowicz@gmail.com