Monday, December 25, 2006

המיתוס של חג הסילבסטר כמנוע להפצת רוסופוביה ושנאת אחים

המיתוס של חג הסילבסטר כמנוע להפצת רוסופוביה ושנאת אחים

בהתקרב סוף השנה האזרחית 2006 שוב מוצפת רשת האינטרנט בכתבות על "חגיגות הסילבסטר" ובטוקבקים מלאי שנאה ליוצאי חבר העמים בסגנון "הביאו לכאן מיליון נוצרים" , "עליית גויים" , "רוסים חוגגים כריסמס" וכדומה .

מטרת מסמך זה היא לנפץ את המיתוסים הקיימים וגם אם אני לא אשכנע את כל הקוראים , לפחות שיידעו את מי ועל מה בדיוק הם מבקרים.

הקשר בין הסילבסטר הקדוש לראש השנה האזרחי

אין כל קשר ישיר בין ליל 31.12 – 01.01 לבין הסילבסטר הקדוש ( כפי שציינתי קודם – הוא קדוש רק לנוצרים הקתוליים ). קיימים יותר מאלף קדושים בכנסייה הקתולית וכל יום בלוח השנה מוקדש לקדוש אחר. היות ואין מספיק ימים בלוח השנה לכולם – קיים ליל כל הקדושים (Ogni Santi ) לכל אותם הקדושים שלא זכו ביום מיוחד . סילבסטר כן זכה ביום משלו הנחוג במקרה בתאריך 01.01 .

בכל הארצות הדוברות אנגלית , לרבות אירלנד הקתולית וארה"ב שבה יש מיעוט קתולי גדול , ליל 31.12 מכונה New Year’s Eve . השם שהשתרש בארץ , מסיבות כאלה ואחרות הוא חג הסילבסטר וכתוצאה – לחוגגי השנה האזרחית החדשה , בפרט ליוצאי חבר המדינות , הודבקו סטיגמות והופצו דעות קדומות.

כמעט לאיש מיוצאי חבר המדינות לא היה שמץ של מושג לגבי הסילבסטר הקדוש והקשר שלו לכאורה ללילה של 31.12 – 01.01 . הסטיגמה הודבקה לעולים בארץ , יש לציין שבלי כוונת זדון

מספר עובדות על החגים הנוצריים הסמוכים לראש השנה האזרחי :

25.12 – חג המולד בעולם המערבי , החוגגים הם הנוצרים הקתוליים והפרוטסטנטיים.
01.01 - ליל סילבסטר הקדוש. החג נחוג רק אצל הנוצרים הקתוליים.
07.01 – חג המולד בכנסיות המזרחיות , לרבות הכנסייה הרוסית הפראבוסלבית ( אורתודוכסית ).

לכותב שורות אלה לא ידוע על יוצאי חבר המדינות , בין אם יהודים או לא שחוגגים את 2 המועדים הראשונים . מעטים מקרב בני משפחות עולים שאינם יהודים המציינים את חג המולד בשביעי בינואר.

סטיגמה של עץ האשוח וסנטה קלאוס כסמלים נוצריים

קישוט עץ האשוח הנו מנהג פגאני שאין לו כל קשר לנצרות , אך אומץ על-ידה. יש לציין כי בברית המועצות היה נהוג לעטר את עץ האשוח בכוכב אדום ולא בצלב. ניתן בהחלט למתוח קו דמיון בין קישוט עץ האשוח לקישוט הסוכה – מנהג שהשתרש , אל אף שאין מצווה כזו.

סנטה קלאוס אכן היה קדוש נוצרי , אך לדמות הרוסית של "סבא כפור" ( Ded Moroz ) אין כל קשר לניקולאוס ( קלאוס ) הקדוש . דמות של שלגית ( Snegurochka ), נכדתו של סבא כפור , חסרה לחלוטין בעולם שאינו דובר רוסית.

מדוע בעולם מציינים את ראש השנה האזרחי בראשון לינואר

לוח השנה האזרחי המקובל בעולם הוא אותו לוח שנה , עם תיקונים קלים מן המאה ה-16 , שהיה קיים ברומא מאות שנים לפני הולדתו של ישו . רומאים חגגו מאות שנים את ראש השנה בראשון למארס ולאחר קבלת הנצרות העבירו את המועד סמוך לחג המולד ( כריסמס ). אגב ברוסיה , לפני הצאר פיוטר I , חגגו את השנה החדשה בראשון לספטמבר ורק לפני כשלוש מאות שנה הועבר המועד לראשון בינואר כדי ללכת יחד עם אירופה.

ציון ראש השנה האזרחי בברית המועצות

לאחר המהפכה הבולשביקית נאסר לחגוג את ראש השנה האזרחי כחג "בורגני". רק בשנת 1935 הותר לחגוג את החג. במשך כל השנים נותר זה החג היחיד בברית המועצות שהיה חסר סממנים אידיאולוגיים וזאת הסיבה שהיה אהוב כל-כך. זאת גם אחת הסיבות , מדוע יוצאי חבר העמים שומרים כמעט בקנאות על החג.

חג של העדה הרוסית ?

עדות רבות בישראל חוגגות מועדים שאינם נובעים ישירות מתורת ישראל , אך אינם סותרים את היהדות . יוצאי חבר המדינות נוהגים לציין , חוץ מראש השנה האזרחי , עוד 2 מועדים :

8 למרץ – יום האישה הבינלאומי
9 למאי – יום הנצחון על גרמניה הנאצית

2 המועדים הללו , ככל שחולף הדור , הולכים ומאבדים ממשמעותם . דווקא יום האישה הבינלאומי מצוין בישראל בשנים האחרונות גם בקרב אלה שאינם יוצאי חבר המדינות , אך אינו פופולארי. ראש השנה האזרחי נותר איפה המועד היחיד שמצוין ברמות כאלה ואחרות ע"י כמעט כל יוצאי חבר העמים.

סממני החג אצל יוצאי חבר העמים וירידה במשמעות החג בארץ

יש לציין , כי עם העלייה לארץ בכל זאת נפגעו או בוטלו חלק מן הסממנים המקובלים :
בניגוד לארצות הצפוניות , עץ אשוח אינו העץ היחיד המוריק במשך כל השנה.
האקלים שונה – אצל דוברי רוסית החג מזוהה עם השלג והכפור.
עקב אופי האקלים – נפגעה משמעותו של "סבא כפור" ושלגית.
אין קישוטי חוצות.
אין חופש בבית הספר ובמקומות עבודה.

אז איך בכל זאת מציינים דוברי רוסית את ראש השנה האזרחי ?
בקבוק שמפנייה
סלטי דגים וירקות
תכניות טלוויזיה איכותיות אל תוך הלילה

סיכום והמלצות

הנושא משמש מקור לחיכוכים במקומות שונים , הפצת דיעות קדומות שאין להן כמעט כל אחיזה במציאות , הסטיגמות זורעות מתח מיותר בין עדות ומנוצלות באופן ציני בידי חלק מפוליטיקאים.

מי שמתעקש לקרוא ליום הזה "חג הסילבסטר" – שיבושם לו , אך אין לקשור את הקדוש הקתולי לחגיגות ראש השנה האזרחי. בטח ובטח אין כל קשר בין חגיגות השנה החדשה לבין חג המולד ( כריסמס ) למעט הסמיכות בלוח השנה.

יש לפעול לקירוב לבבות ע"י הסברה
יש להפסיק להשתמש בשם סילבסטר ולהנהיג מונח עברי ליום זה.
יש להכריז על 1 בינואר כיום בחירה ומי שהמועד חשוב לו – ינצל את היום הזה.





Sunday, December 17, 2006

Gabi Gazit עוכר ישראל

הערה חשובה : פוסט זה הוא דעתי האישית ואין זו דעתה של מפלגת ישראל ביתנו או
מי מחבריה !

אני מצרף כאן 2 כתבות על "פועלו" של השדרן גבי גזית שמביע את דעותיו הקיצוניות בפומבי ואיש אינו עוצר בעדו. להזכירכם - האיש מגיש תכנית מרכזית ברדיו ממלכתי שממומן ממיטב כספינו !

פורסם באתר אומדיה , אביא בתגובות גם טוקבקים :
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=2329&MenuID=681


עוד זה מדבר
הוא הצהיר שהרייטינג חשוב בעיניו מאתיקה ודיוק עיתונאיים. כשעקרו את תושבי גוש קטיף, הגיב "הם רק עוברים דירה, מה יש?". מדוע ממשיכה רשות השידור להעסיק את גבי גזית הפרובוקטיבי והמגמתי?
חגית ריטרמן
כתבה זו פורסמה לראשונה בעיתון "בשבע" ומובאת כאן באדיבותם

הידיעה על החלטתו של מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, להאריך את חוזה ההעסקה של שדרן הרדיו גבי גזית עוררה התקוממות. ארגונים ציבוריים פרסמו קול מחאה, ומאזינים החלו לשגר אל רשות השידור מכתבים, בניסיון להשפיע על ההחלטה. "אנו מבקשים להבהיר כי החוזה עצמו טרם חודש ונחתם, ונושא השכר טרם סוכם", הודיעה 'האגודה לזכות הציבור לדעת' שמובילה את המחאה על התנהלותו של גזית, "אל תרפו, המשיכו לשלוח מכתבים אל מר שקלאר".

להחלטתו של שקלאר קדמה פגישה עם השר הממונה על רשות השידור איתן כבל (עבודה), שהבהיר כי הוא תומך בהמשך העסקת גזית. לפני ההתערבות של כבל, פורסמה בעיתון 'הארץ' התבטאות שיוחסה ל"גורמים המקורבים לגזית" שהזכירה לשקלאר את מוצאו כמתנחל. אותם גורמים "תהו אם שקלאר, תושב ההתנחלות עפרה, מבקש ממניעים פוליטיים להביא לסיום עבודתו של גזית, שנתפש כבעל דעות שמאליות". ואם לא די באלה, גם ח"כ מגלי והבה ('קדימה'), סגן יו"ר הכנסת, הזדרז להביע את דעתו. במכתב לשקלאר כתב: "גזית אינו עובר את גבול הטעם הטוב ותמיד מקפיד לשמור על כבוד האדם באשר הוא... התוכנית שלו חשובה ומעניינת, מוּאזנת על-ידי רבים". מוּאזנת, אבל האם גם מאוזנת?
על מה בעצם מתקוממים המאזינים? למה גזית, המגיש את התוכנית 'הכול דיבורים' ברשת ב', מעורר כעס רב כל כך? על שולחנו של עמוס גורן, נציב פניות הציבור ברשות השידור, הצטברו תלונות של מאזינים לפיהן גזית מביע את דעותיו הפרטיות בשידור ציבורי ומדבר בגסות רוח. את רובן, אגב, מצא גורן מוצדקות. באחד ממכתבי התשובה אף הודה: "נוכח הבעייתיות של שידורי גבי גזית, כפי שהיא מתבטאת בגל תלונות מן הציבור, פניתי למנכ"ל רשות השידור ולמנהל קול ישראל לבדוק בדיקה מערכתית את שידורי גזית בכללם".
"הימין מתלונן נגדי"
בראיון שהעניק לאחרונה ל'ידיעות אחרונות' טען גזית: "כל מי שמתלוננים נגדי הם ימנים. כולם ימנים". לא בטוח אם הטענה הזאת מדויקת, אבל היא ודאי לא מפתיעה.
בין התלונות שנחתו על שולחנו של נציב פניות הציבור גורן יש למשל תלונה על כך שגזית ראיין באריכות את מזכ"ל תנועת השמאל הקיצוני 'שלום עכשיו' בנושא עקירת מאחזים מבלי שנתן פתחון פה לצד השני. אחריו רואיינה עו"ד טליה ששון, וגזית הצטרף אליה, כך כתב המתלונן, בתהייה מדוע שר הביטחון אינו עוקר מאחזים כפי שהמליצה בדו"ח לממשלה.
בתלונה אחרת קבלה מאזינה על כך שבדיון על מאבקם של חולי סרטן המעי הגס לכלול בסל התרופות תרופה שהם זקוקים לה, קשר גזית את מצוקתם להשקעת כספים ביש"ע. הוא טען שמגיעים אל התוכנית מכתבי מאזינים שבהם יש זעם על הבנייה ביש"ע, והוסיף: "בונים בתים, סוללים כבישים, בשטחים שעוד מעט נחזיר".
יכול להיות שבמקום לטעון 'רק הימין מתלונן', היה נכון יותר לשאול מי מספק לאותו ימין חומרים לתלונות. בכל אופן, אפילו אם נכון שאנשי ימין מתלוננים יותר, תלונות על גזית נשמעות גם בנושאים אחרים, לא פוליטיים, וגם מכאלה שלא חשודים כימנים.
העיתונאי בן כספית, למשל, מתח עליו ביקורת לאחר שראיין את ח"כ לשעבר איוב קרא ('ליכוד'). קרא דיבר על הצעת חוק להגבלת גיל ראש הממשלה לשבעים. איך היית מגיב, שאל גזית את קרא, אילו עלתה הצעה להגביל ח"כ דרוזי. קרא אמר שזו שאלה גזענית. וכך תיאר כספית את תגובתו: "גזית, בתוך חלקיק שנייה, איבד את האיזון שלו והתחיל לצרוח. זה היה מיצג אימים מחריד. צעקות, צרחות עד לב השמים, כולל דפיקות על השולחן, ברדיו הממלכתי, בפריים-טיים. 'אתה לא תגיד את זה, אני אסלק אותך משידור, תתבייש לך', צעק גזית במלוא גרונו, וחזר וצרח דקות ארוכות. אחר-כך התנצל".
חודשיים קודם לכן גם התנצל, לאחר שאמר על יו"ר הכנסת לשעבר "אם תגיד למישהו דן תיכון, הוא לא יידע מי זה". בימי הבחירות לכנסת אמר שרשימת האיחוד-הלאומי-מפד"ל היא "רשימה גזענית". אמר, ואחר-כך התנצל.
לאחרונה זכה גזית באות הצטיינות בתחום התקשורת מטעם עמותת אומ"ץ – אזרחים למען מִנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי. בין הנימוקים שנמסרו בטקס נאמר כי גזית הוא "עיתונאי למופת, חף מרדיפת כבוד", "דובר אמיץ של חסרי הישע" וכי הוא נאבק למיצוי הדין עם עבריינים הפוגעים בחלשים ובמוגבלים.
עם הסעיף האחרון אפשר להסכים אם נזכרים בטיפולו בנושא קוּלת העונשים בפסקי-דין שניתנו על עבירות מין. אבל ליחסו כלפי נשים יש פן נוסף. עיתונאי מ'ידיעות אחרונות' אמר לפני כמה חודשים כי גזית מספק להם, למערכת, חומרים לביקורת רדיו בנושא זה באופן שוטף: "היום, למשל, הוא אמר למרואיינת 'את נשואה? תגידי לבעלך שאני מחבב אותך'. לטעמי זו הטרדה לכאורה, זה מביך".
מואזן, אך לא מאוזן
לפני כשנה וחצי, שלחה אגודת 'לדעת' מכתב למנהליו של גזית בקול ישראל, והודיעה כי בעקבות ריבוי תלונות המגיעות אליה ממאזינים, תנהל מעקב אחר גזית: "בקרב המאזינים נתפש המגיש כניטרלי, ומשום כך נתפשות השקפותיו האישיות כמייצגות הסכמה ציבורית גורפת ואף בון טון חברתי. להתנהלות מעין זו אין מקום בשידור הציבורי".
גזית לא נבהל. כשראיין את הרב ישראל רוזן, שקרא למתנגדי העקירה להפסיק את המאבק מכיוון שהמאבק כבר הוכרע, הכתיר אותו בתואר "אמיץ" ובירך אותו.
בימי העקירה, נשמע בשידור דיווח של הכתבת כרמלה מנשה, שנכנסה לבית במורג. מנשה תיארה את האווירה הקשה, וברקע נשמע קול בכיו של תינוק. גזית, שנשמע כעוּס עקב ניצול ילדים למטרות פוליטיות כביכול, הפסיק את הדיווח שלה. את התנהגותם של תושבי המושב קטיף בעקירה השווה לזו של חיות הספארי, ואף ציין שהוא מעדיף את זו של החיות.
לאחר העקירה קיים דיון בנושא תגובת הרבנים על פגיעה כביכול של מתנחלים בחיילי צה"ל. גזית הזכיר את פגישת הרב אלי סדן עם הרמטכ"ל חלוץ, ואמר כי האחרון בזבז מזמנו היקר כדי לקיים את הפגישה.
על רקע הדברים האלה קם באלול אשתקד ארגון 'אל"א – אזרחים לתקשורת אחרת', שמייסדיו הם יוסף רוסו ואביחי בוארון. "אנחנו צריכים להיאבק בחד-צדדיות בכל כלי התקשורת הציבוריים ולהימנע מקניית עיתונים שמתנכלים לנו", אומר רוסו, "אבל הקמנו את אל"א בעיקר בגלל גזית". באל"א מוסיפים כי "מי שחושב שחותמים אצלנו רק דתיים וחרדים טועה. קיבלנו אס-אמ-אסים, טלפונים ופקסים מחילונים שחתמו, וגם ביקשו שנצרף אותם לפעילות".
עד כה נאספו אלפי חתימות של מאזינים, שהודיעו כי יחרימו את כל שידורי רשת ב' עד להדחת גזית. את הרשימה הזאת, שממשיכה להתעבות, מתכוונים באל"א לשגר אל רשת ב' בשנית, הפעם לידי שקלאר, שלפני שנה עדיין לא שימש כמנכ"ל רשות השידור.
לגבֵּי גבִּי
ארכיוני העיתונות גדושים בביקורות על תוכניות רדיו וטלוויזיה שגזית הגיש, רובן אוהדות. חלק מהעיתונאים שכתבו עליו, לאורך הקריירה, עשו זאת במידה מופגנת של הערכה. חלקו לו שבחים על כישרונו, אבל גם לא נמנעו מלכתוב על כישלונות מקצועיים, על סגנונו הבוטה ועל קולגות שהפכו יריבים בשלל סכסוכים.
נדמה כי משך השנים רכש לו שם של מי שאינו חושש להישמע וולגרי ויוצר פרובוקציות, בין השאר על-ידי שיסוי צדדים נצים. הוא מאמין כנראה שהדרך לייצר רייטינג עוברת במחוז הסנסציות ("הצופה הישראלי... רוצה לראות דם וויכוחים בין המרואיינים באולפן", אמר בעבר לאחד השבועונים).
הוא הזמין למשל אדם שירד מהארץ, וניגח אותו למרות שזה הודיע כי בדעתו לשוב. חוזר בתשובה שהוזמן לאולפן יחד עם חוזר בשאלה הופתע בשידור כשהאחרון, גזית וח"כ רן כהן (מר"צ) התווכחו איתו, שלושה מול אחד, על תכניה של קלטת להחזרה בתשובה שאין לו קשר אליה. נתיבה בן-יהודה התעצבנה אצלו עד כדי כך שקמה ועזבה את האולפן באמצע השידור.
לא מזמן התעצבן גם ח"כ שלמה בניזרי (ש"ס) על גזית וכה אמר, בשידור: "יש שני סוגים של מראיינים: שנון ואינפנטיל. אתה זכית במידה השנייה של אינפנטיליות, שנונה אבל. אתה יושב ומכסח כל היום את כל האנשים במדינת ישראל וחושב את עצמך לחכם הגדול ביותר. באיזה זכות אתה עושה דברים כאלה לאנשים?... הייתי משנה את השם שלך מגזית לאמגזית, מבשל כל היום שטויות ולוקשים... אני ועוד רבבות מעם ישראל מזמן כבר נטשנוּ את התוכנית הדבילית שלך, שבדיוק מתאימה לאופי החנטרישי שלך. ואם אתה רוצה להגיב, אז אני נותן לך את זכות התגובה עכשיו".
מכתבי מחאה אל שקלאר
לפני כארבע שנים הורדה מלוח שידורי ערוץ 2 התוכנית 'הלילה עם גבי גזית' שגזית הגיש וישראל סגל ערך. בין שאר הסיבות, צוין בעיתוני התקופה כי גורמים בדירקטוריון החליטו כך "עקב נטייתה שמאלה וזיהויה הפוליטי המובהק".
באותם ימים היה שקלאר יו"ר הרשות השנייה, וגורם עלום שם בחברת החדשות אמר ל'מעריב' ש'הלילה' סומנה על-ידי שקלאר "מאז שודרה כתבת תחקיר מדויקת ומלאת עובדות", כלשונו, "על הפער בתקציבים בין ההתנחלויות לעיירות הפיתוח". שקלאר, בתגובה על הדברים, אמר אז כי הדירקטוריון הוא גוף עצמאי וכי הוא דווקא היה מאלה שדחפו לעליית התוכנית.
ב'לדעת' מקווים עדיין להשפיע על שקלאר. ואם ממנו לא תצמח הישועה, גם הם יסתייעו אולי בהנהלה. ארגון אל"א ממשיך לאסוף חתימות, ובינתיים נשלחים אל שקלאר עשרות מכתבי מחאה דחופים בנושא המשך העסקתו של גזית.


החמצתם את משפטי המחץ של גזית? אל דאגה, חיטטנו עבורכם בארכיונים וליקטנו מבחר מהם:

אבחנה
"אני רוצה תשומת לב" (ידיעות אחרונות, אלול תשס"ו)

נגד תקשורת עוינת
"האם כלי התקשורת מעלימים בכוונה את הסבל והשואה ההומניטארית בלבנון?" (מלחמת לבנון השנייה)

מילה שלו
"נתראה מחר, אם ירצה ה' וגם אם לא" (סיום תוכנית, סיוון תשס"ו)

הימין שולט במדינה
"מה היה דחוף לחיים רמון, שעוד לא חימם את מושב כסא שר המשפטים, עוד לא הספיק לעשות כמעט כלום, והנה הוא מזדרז ומעניק חנינה לאנשי הימין שהקימו את הרדיו הפיראטי?... כלומר הם כבר יכולים לבצע עבירות חדשות... אם זה לא היה ערוץ 7, אם זה היה ערוץ של חבורת נערים מאופקים, שהיו שמאלנים... שהיו מקימים תחנת רדיו והיו נשפטים, האם גם אז היו מזדרזים... להעניק חנינה ולקצץ את העונש?" (סיוון תשס"ו)

המלצה של ג. יפית. אופס, ג. גזית
"אם לא הייתי עובד ברדיו הממלכתי, הייתי קורא לכל זוג לא להתחתן ברבנות, אלא לנסוע לקפריסין" (ל"ג בעומר תשס"ו)

אם תרצו, אין זו הגדה
"זה לא נגמר הדבר הזה, זה ממש נורא" (על ההגדה לפסח. ערב פסח תשס"ו)

אם תרצו, זו אגדה
"היה נעים מאוד לשמוע אותך" (משבח מרואיין שלדבריו יציאת מצרים לא התרחשה כפי שכתוב בתורה. תוכנית מיוחדת לכבוד החג. ערב פסח תשס"ו)

אנחנו?
"אני בהחלט מקווה שתיבחרי, אנחנו זקוקים לאישה כמוך בכנסת ישראל" (לצביה גרינפילד מ'מר"צ', לפני הבחירות)

"אמר נבל בלִבו"
'לא הבנתי כמעט שום דבר, מלבד המילים 'אין א-לוהים'' (על מזמור נ"ג בתהילים שנתניהו קרא בכותל ביום הפריימריס בליכוד, טבת תשס"ו)

מי צריך משקפיים?
"נתניהו רואה טילים, ואני לא יודע איפה" (על האפשרות שעקירת גוש קטיף תביא לירי טילים על ישראל. אב תשס"ה)

כמה פשוט
"הם רק עוברים דירה, מה יש" (עקירת יהודי גוש קטיף, אב תשס"ה)

ושדרן שלא מכבד אתיקה עיתונאית?
"מדובר ברב שאינו מכבד את החלטות הכנסת והמדינה, שהוא הרב הראשי שלה" (על הרב הראשי שלמה עמאר שביקר בגוש קטיף וקרא לתושבים להתפלל לביטול רוע הגזירה. תמוז תשס"ה)

ובמי כן מותר לירות?
'חבל שהמחבל לא ידע שהאדם עליו ירה האמין בפשרה' (על רצח יהודי שהאמין במסירת שטחים לפלשתינאים. י"ז בתמוז תשס"ה)

גבי גסית
"למה המדינה מתנהגת כמו אומנת? ...ואומנת תמיד נתקלת בבעיות, כי הילד בוכה ועושה פיפי ומאוד קשה לטפל בו" (למנכ"ל משרד השיכון, בנושא תושבי גוש קטיף. אייר תשס"ה)

מופע האימה
"תגיד, המתפנים האלה הם האנשים הכי מסכנים במדינה? הכי אומללים? ...האם אין אוכלוסיות במדינה שיותר קשה להן? שיותר רעבות? שיותר אומללות? הורים שכולים? המתפנים האלה הם תמצית המסכנות של מדינת ישראל?" (למנכ"ל משרד השיכון, בנושא תושבי גוש קטיף. אייר תשס"ה)

הגדרת תכלית
"התפקיד של המדינה הוא לעזור למסכניה ולא לאלה שאינם מסכניה" (על ההצעה ליישב את תושבי גוש קטיף בניצן. אייר תשס"ה)

דאגה כנה
"בסופו של דבר, את החשבון הזה ישלמו הנכים, האלמנות, היתומים, הקשישים, המשפחות החד-הוריות ואנשים שצריכים תרופות" (על הצורך לשקם את תושבי גוש קטיף. אייר תשס"ה)

נעים לו
"כמה נעים לשמוע מתונים כמוך" (מחמאה לתושב פאת-שדה שבגוש קטיף שסיפר כי הוא עוזב מרצון. אדר ב' תשס"ה)

גזי גבית
"הגברת טרומבוזה", "הגברת טרובנילי", "הפסיכית" (לא מצליח לזכור את שמה של לריסה טרימבובלר. אדר א' תשס"ה)

אתיקה שמתיקה
"המילה רייטינג היא אחת המילים הלגיטימיות ביותר בעיניי. היא הרבה יותר לגיטימית מהמילה אתיקה עיתונאית, מהמילה דיוק, מהמילה הומאניות" (ידיעות אחרונות, יוני 1994)

משמאלי גבריאל
"זה נכון שאני מופיע דרך קבע בכל מיני התאגדויות של שמאלנים" (עיתון חדשות, ינואר 1988)

אה, באמת?
"בנושאי דתיים-חילונים אני לא נזהר" (עיתון חדשות, ינואר 1988)

מודע לכוחו
"הרבה אנשים רציניים באו ואמרו לי, למה שלא תרוץ לכנסת? יש לך היום 400 אלף איש שמאמינים לך, שמזדהים איתך. לפי כל החישובים הסטטיסטיים, זה כוח" (מעריב, אפריל 1987)

שיטת עבודה
"החלטתי ללכת על תוכנית שתרתק אליה קהל מאזינים גדול, ואת זה אפשר לעשות רק בתוכנית מרגיזה" (על תוכניתו "יש עניין" ברדיו. יומן השבוע, יולי 1983)

אוהב להרגיז? אתה?
איך קוממת עליך את מתנחלי הגדה? "הערתי הערה על ילדה שנפצעה מנתז ירייה של תושבים בקרית-ארבע. אני יודע מה אני עושה. אני במודע אומר דברים בשביל להרגיז" (העולם הזה, מאי 1983)

תסכול
"ברדיו, עד שאתה לא אומר איזה דבר נאצה לאומי, איש אינו מתרגש" (מעריב, אוקטובר 1982)


חגית ריטרמן (3/12/2006)

===================================================================

כתבה הבאה פורסמה במעריב NRG


הדוברים נגד גזית
דוברי הרשויות משחררים קיטור במייל: העבירו תכתובת הכוללת התבטאויות קשות נגד גבי גזית ואף הצעה להחרימו. גזית: "אני מרחם על כל האנשים ששמותיהם הוזכרו. מציע להם לעבור קורס דוברים חדש". דובר עיריית ת"א-יפו, הלל פרטוק: "ההשתלחות בגזית מיותרת והדוברים המוזכרים בידיעה יכולים לבוא בטענות רק אל עצמם"


עדכון אחרון : 5/12/2006 18:39
דוברי הרשויות המקומיות מעבירים ביניהם מכתבי שרשרת במייל נגד גבי גזית - מזהירים איש את רעהו מפניו ומציעים להחרימו. באחד המיילים אף נכתב בכותרת: "חברים, הישמרו מגבי החייכן".ביום שישי בשעות אחר הצהרים הועברה שרשרת ההתכתבויות הכוללת התבטאויות חריפות נגד גזית. התכתובת הועברה במייל בין דובריהן של רשויות מקומיות ביניהם דובר עיריית רמת גן, דובר מרכז השלטון המקומי ודובר בנק לאומי. עוד במכותבים לשרשרת המיילים היו דובר עיריית תל אביב - יפו, דובר עיריית רמת גן, דובר עיריית נתניה ורבים נוספים.את יריית הפתיחה במייל סיפק דובר בנק לאומי (ודובר מרכז השלטון המקומי לשעבר), אבירם כהן, המתייחס לחשיפה של גזית כי בנק לאומי מקליט את המתקשרים אליו ללא ידיעתם. לאחר שסיפר על נוהל ההקלטות ראיין השדר את עורכת הדין, שירה דונביץ, אשר גינתה את בנק לאומי על דרך פעולתו. לדברי
כהן, השדר עיוות את העובדות ואף עשה בו "לינץ' בשידור" כהגדרתו.לאחר שפירט את מעשיו של גזית כותב כהן: "סיפרתי לכם זאת כדי להזהיר אתכם. מאחורי החייכן מהכספת מסתתר אדם מניפולטיבי...לעתיד, אני ממליץ לכם לעשות מה שאני מתכוון לעשות כשאשמע שיחת טלפון מתכניתו- לטרוק את הטלפון"... אחרי הכל גם אתם עלולים להיתקל באיש הזה, גבי גזית, שהוא מה'אובייקטיבים' וה'הגונים' ביותר במקצוע".לפנייתו של כהן משיב דובר עיריית רמת גן, ממי פאר: "גם לי קרה מקרה לפני כחצי שנה עם גזית שהעז להשתלח בעיריית רמת גן בשידור חי ואף לגחך על תגובה שקיבל ממני. מאחר ואני לא מוותר על קטנה כגדולה לעולם, ביקשתי את התמליל וכבר למחרת, ככה בתמימות, דרשתי לעלות לשידור ולהגיב...במהלך השיחה הוא התנצל בפני בשידור חי על מה שעשה וזה מזלו אחרת, להבדיל ממך, היה מקבל תוך יומיים תביעת דיבה".
פרטוק מגן על גזית
עו"ד מוטי דנוס, דובר מרכז השלטון המקומי, כותב אל אבירם כהן: "מזה זמן שאני סולד מהצדקנות המזויפת של התכנית. אבל דעתי עם ממי, אסור להבליג. לפני יומיים הוא הקריא שמות של 70 רשויות שלא שילמו כביכול שכר לעובדים...אבל מה לעשות שהיא לא הייתה מעודכנת...בסוף ההקראה הוא אמר שזו רשימה של פושעים...באותו שידור ממש הוא כבר התנצל בפני שלוש רשויות שבטעות נכללו ברשימה...אבל אני לוקח את זה צעד קדימה"."תעלה הצעה בהנהלת איגוד הדוברים להחרים את תכניתו של גבי גזית", מציע דנוס לממי פאר, "... אתה יכול לפרט על כל העוולות שלו בהצעה, על עמוד שלם, בניסוח שיגרום לו 'להצטער על היום', ונוציא אותה לתקשורת. עצם הדיון בהצעה יהיה אייטם".דנוס מסכם: "איגוד של 256 דוברי רשויות שמתכנסים לדון בהכפשות של האיש הזה זה לא פשוט, ברור שזה יעשה לו טוב, אבל בסופו של דבר, אנחנו בעיקר רוצים להעלות לדיון את דרך התנהגות האנטי עיתונאית שלו ולא ממש להחרימו". גבי גזית אמר ל- nrg מעריב כי כל המופיע בתכתובת הדוברים הוא פרי הזיותיהם והוסיף: "אני מרחם על כל האנשים ששמותיהם הוזכרו על ידך ובהזדמנות זו אני מציע להם לעבור קורס דוברים חדש כדי שיתחילו להיות דוברים מקצועיים ולא שופרות חלולים התוקעים את תגובותיהם של אדוניהם כדי לרצותיהם". "אם הדוברים האלה סבורים שאני עיתונאי לא מקצועי", מוסיף גזית, "מדוע הזמינו אותי אחר כבוד להיות המרצה האורח בכנס דוברים שקיימו? לוח הזמנים העמוס מנע ממני להופיע".עו"ד מוטי דנוס, דובר מרכז השלטון המקומי, סרב להתייחס לדברים.ממי פאר, דובר עיריית רמת גן, סרב אף הוא להתייחס לתוכן התכתובת אך ציין:" הדברים נכתבו במסגרת התייעצות בין דוברים ולא על מנת שיסקרו בערוץ תקשורת כלשהו, בהתאם לכך הם גם נוסחו". את תגובתו של אבירם כהן, דובר בנק לאומי, לא ניתן היה להשיג.דובר עיריית תל-אביב-יפו, הלל פרטוק, יוצא להגנתו של גזית ונגד דבריהם של עמיתיו: "ההשתלחות בגזית מיותרת והדוברים המוזכרים בידיעה יכולים לבוא בטענות רק אל עצמם ואל דרך טיפולם במקרים המתוארים. ראוי היה שיבדקו את פעולותיהם לפני שהם מפנים אצבע מאשימה"."על סמך היכרותי המקצועית עם גזית, מוסיף פרטוק, "אני יכול להעיד כי תכניתו פתוחה לעסוק באייטמים רק בשל חשיבותם הציבורית גם אם אינם פיקנטים, ונזכיר לדוברי הרשויות המקומיות שרוב העניינים בהם הם עוסקים הם בעלי חשיבות ציבורית ולא בדיוק עומדים בראש סדר העדיפות הלאומי. בכל האייטמים שגזית עסק בהם ונגעו לעיריית תל-אביב-יפו, גם במקרים בהם 'חטפנו' ממנו, תמיד נהג במקצועיות ובאובייקטיביות ואפשר לעירייה להגיב ולתקן. כדובר רשות מקומית אני מברך על קיומה של במה זו". "ועצה אחת לסיום: לא בושה להתנצל ולהגיד 'טעינו'" מסכם פרטוק, "מעבר לקלישאה שרק מי שעושה טועה, כל אחד מבין שבעבודה מסוג זה יש טעויות מידי יום תפקידה של התקשורת היא לחשוף את הטעויות ותפקידנו לתקן ובמידת הצורך אף להתנצל". פרסום ראשון : 5/12/2006 13:50

===================================================================

אני אדאג להעתיק את כל הטוקבקים בתגובות לפוסט זה , כדי לא להעמיס.