המיתוס של חג הסילבסטר כמנוע להפצת רוסופוביה ושנאת אחים
בהתקרב סוף השנה האזרחית 2006 שוב מוצפת רשת האינטרנט בכתבות על "חגיגות הסילבסטר" ובטוקבקים מלאי שנאה ליוצאי חבר העמים בסגנון "הביאו לכאן מיליון נוצרים" , "עליית גויים" , "רוסים חוגגים כריסמס" וכדומה .
מטרת מסמך זה היא לנפץ את המיתוסים הקיימים וגם אם אני לא אשכנע את כל הקוראים , לפחות שיידעו את מי ועל מה בדיוק הם מבקרים.
הקשר בין הסילבסטר הקדוש לראש השנה האזרחי
אין כל קשר ישיר בין ליל 31.12 – 01.01 לבין הסילבסטר הקדוש ( כפי שציינתי קודם – הוא קדוש רק לנוצרים הקתוליים ). קיימים יותר מאלף קדושים בכנסייה הקתולית וכל יום בלוח השנה מוקדש לקדוש אחר. היות ואין מספיק ימים בלוח השנה לכולם – קיים ליל כל הקדושים (Ogni Santi ) לכל אותם הקדושים שלא זכו ביום מיוחד . סילבסטר כן זכה ביום משלו הנחוג במקרה בתאריך 01.01 .
בכל הארצות הדוברות אנגלית , לרבות אירלנד הקתולית וארה"ב שבה יש מיעוט קתולי גדול , ליל 31.12 מכונה New Year’s Eve . השם שהשתרש בארץ , מסיבות כאלה ואחרות הוא חג הסילבסטר וכתוצאה – לחוגגי השנה האזרחית החדשה , בפרט ליוצאי חבר המדינות , הודבקו סטיגמות והופצו דעות קדומות.
כמעט לאיש מיוצאי חבר המדינות לא היה שמץ של מושג לגבי הסילבסטר הקדוש והקשר שלו לכאורה ללילה של 31.12 – 01.01 . הסטיגמה הודבקה לעולים בארץ , יש לציין שבלי כוונת זדון
מספר עובדות על החגים הנוצריים הסמוכים לראש השנה האזרחי :
25.12 – חג המולד בעולם המערבי , החוגגים הם הנוצרים הקתוליים והפרוטסטנטיים.
01.01 - ליל סילבסטר הקדוש. החג נחוג רק אצל הנוצרים הקתוליים.
07.01 – חג המולד בכנסיות המזרחיות , לרבות הכנסייה הרוסית הפראבוסלבית ( אורתודוכסית ).
לכותב שורות אלה לא ידוע על יוצאי חבר המדינות , בין אם יהודים או לא שחוגגים את 2 המועדים הראשונים . מעטים מקרב בני משפחות עולים שאינם יהודים המציינים את חג המולד בשביעי בינואר.
סטיגמה של עץ האשוח וסנטה קלאוס כסמלים נוצריים
קישוט עץ האשוח הנו מנהג פגאני שאין לו כל קשר לנצרות , אך אומץ על-ידה. יש לציין כי בברית המועצות היה נהוג לעטר את עץ האשוח בכוכב אדום ולא בצלב. ניתן בהחלט למתוח קו דמיון בין קישוט עץ האשוח לקישוט הסוכה – מנהג שהשתרש , אל אף שאין מצווה כזו.
סנטה קלאוס אכן היה קדוש נוצרי , אך לדמות הרוסית של "סבא כפור" ( Ded Moroz ) אין כל קשר לניקולאוס ( קלאוס ) הקדוש . דמות של שלגית ( Snegurochka ), נכדתו של סבא כפור , חסרה לחלוטין בעולם שאינו דובר רוסית.
מדוע בעולם מציינים את ראש השנה האזרחי בראשון לינואר
לוח השנה האזרחי המקובל בעולם הוא אותו לוח שנה , עם תיקונים קלים מן המאה ה-16 , שהיה קיים ברומא מאות שנים לפני הולדתו של ישו . רומאים חגגו מאות שנים את ראש השנה בראשון למארס ולאחר קבלת הנצרות העבירו את המועד סמוך לחג המולד ( כריסמס ). אגב ברוסיה , לפני הצאר פיוטר I , חגגו את השנה החדשה בראשון לספטמבר ורק לפני כשלוש מאות שנה הועבר המועד לראשון בינואר כדי ללכת יחד עם אירופה.
ציון ראש השנה האזרחי בברית המועצות
לאחר המהפכה הבולשביקית נאסר לחגוג את ראש השנה האזרחי כחג "בורגני". רק בשנת 1935 הותר לחגוג את החג. במשך כל השנים נותר זה החג היחיד בברית המועצות שהיה חסר סממנים אידיאולוגיים וזאת הסיבה שהיה אהוב כל-כך. זאת גם אחת הסיבות , מדוע יוצאי חבר העמים שומרים כמעט בקנאות על החג.
חג של העדה הרוסית ?
עדות רבות בישראל חוגגות מועדים שאינם נובעים ישירות מתורת ישראל , אך אינם סותרים את היהדות . יוצאי חבר המדינות נוהגים לציין , חוץ מראש השנה האזרחי , עוד 2 מועדים :
8 למרץ – יום האישה הבינלאומי
9 למאי – יום הנצחון על גרמניה הנאצית
2 המועדים הללו , ככל שחולף הדור , הולכים ומאבדים ממשמעותם . דווקא יום האישה הבינלאומי מצוין בישראל בשנים האחרונות גם בקרב אלה שאינם יוצאי חבר המדינות , אך אינו פופולארי. ראש השנה האזרחי נותר איפה המועד היחיד שמצוין ברמות כאלה ואחרות ע"י כמעט כל יוצאי חבר העמים.
סממני החג אצל יוצאי חבר העמים וירידה במשמעות החג בארץ
יש לציין , כי עם העלייה לארץ בכל זאת נפגעו או בוטלו חלק מן הסממנים המקובלים :
בניגוד לארצות הצפוניות , עץ אשוח אינו העץ היחיד המוריק במשך כל השנה.
האקלים שונה – אצל דוברי רוסית החג מזוהה עם השלג והכפור.
עקב אופי האקלים – נפגעה משמעותו של "סבא כפור" ושלגית.
אין קישוטי חוצות.
אין חופש בבית הספר ובמקומות עבודה.
אז איך בכל זאת מציינים דוברי רוסית את ראש השנה האזרחי ?
בקבוק שמפנייה
סלטי דגים וירקות
תכניות טלוויזיה איכותיות אל תוך הלילה
סיכום והמלצות
הנושא משמש מקור לחיכוכים במקומות שונים , הפצת דיעות קדומות שאין להן כמעט כל אחיזה במציאות , הסטיגמות זורעות מתח מיותר בין עדות ומנוצלות באופן ציני בידי חלק מפוליטיקאים.
מי שמתעקש לקרוא ליום הזה "חג הסילבסטר" – שיבושם לו , אך אין לקשור את הקדוש הקתולי לחגיגות ראש השנה האזרחי. בטח ובטח אין כל קשר בין חגיגות השנה החדשה לבין חג המולד ( כריסמס ) למעט הסמיכות בלוח השנה.
יש לפעול לקירוב לבבות ע"י הסברה
יש להפסיק להשתמש בשם סילבסטר ולהנהיג מונח עברי ליום זה.
יש להכריז על 1 בינואר כיום בחירה ומי שהמועד חשוב לו – ינצל את היום הזה.
בהתקרב סוף השנה האזרחית 2006 שוב מוצפת רשת האינטרנט בכתבות על "חגיגות הסילבסטר" ובטוקבקים מלאי שנאה ליוצאי חבר העמים בסגנון "הביאו לכאן מיליון נוצרים" , "עליית גויים" , "רוסים חוגגים כריסמס" וכדומה .
מטרת מסמך זה היא לנפץ את המיתוסים הקיימים וגם אם אני לא אשכנע את כל הקוראים , לפחות שיידעו את מי ועל מה בדיוק הם מבקרים.
הקשר בין הסילבסטר הקדוש לראש השנה האזרחי
אין כל קשר ישיר בין ליל 31.12 – 01.01 לבין הסילבסטר הקדוש ( כפי שציינתי קודם – הוא קדוש רק לנוצרים הקתוליים ). קיימים יותר מאלף קדושים בכנסייה הקתולית וכל יום בלוח השנה מוקדש לקדוש אחר. היות ואין מספיק ימים בלוח השנה לכולם – קיים ליל כל הקדושים (Ogni Santi ) לכל אותם הקדושים שלא זכו ביום מיוחד . סילבסטר כן זכה ביום משלו הנחוג במקרה בתאריך 01.01 .
בכל הארצות הדוברות אנגלית , לרבות אירלנד הקתולית וארה"ב שבה יש מיעוט קתולי גדול , ליל 31.12 מכונה New Year’s Eve . השם שהשתרש בארץ , מסיבות כאלה ואחרות הוא חג הסילבסטר וכתוצאה – לחוגגי השנה האזרחית החדשה , בפרט ליוצאי חבר המדינות , הודבקו סטיגמות והופצו דעות קדומות.
כמעט לאיש מיוצאי חבר המדינות לא היה שמץ של מושג לגבי הסילבסטר הקדוש והקשר שלו לכאורה ללילה של 31.12 – 01.01 . הסטיגמה הודבקה לעולים בארץ , יש לציין שבלי כוונת זדון
מספר עובדות על החגים הנוצריים הסמוכים לראש השנה האזרחי :
25.12 – חג המולד בעולם המערבי , החוגגים הם הנוצרים הקתוליים והפרוטסטנטיים.
01.01 - ליל סילבסטר הקדוש. החג נחוג רק אצל הנוצרים הקתוליים.
07.01 – חג המולד בכנסיות המזרחיות , לרבות הכנסייה הרוסית הפראבוסלבית ( אורתודוכסית ).
לכותב שורות אלה לא ידוע על יוצאי חבר המדינות , בין אם יהודים או לא שחוגגים את 2 המועדים הראשונים . מעטים מקרב בני משפחות עולים שאינם יהודים המציינים את חג המולד בשביעי בינואר.
סטיגמה של עץ האשוח וסנטה קלאוס כסמלים נוצריים
קישוט עץ האשוח הנו מנהג פגאני שאין לו כל קשר לנצרות , אך אומץ על-ידה. יש לציין כי בברית המועצות היה נהוג לעטר את עץ האשוח בכוכב אדום ולא בצלב. ניתן בהחלט למתוח קו דמיון בין קישוט עץ האשוח לקישוט הסוכה – מנהג שהשתרש , אל אף שאין מצווה כזו.
סנטה קלאוס אכן היה קדוש נוצרי , אך לדמות הרוסית של "סבא כפור" ( Ded Moroz ) אין כל קשר לניקולאוס ( קלאוס ) הקדוש . דמות של שלגית ( Snegurochka ), נכדתו של סבא כפור , חסרה לחלוטין בעולם שאינו דובר רוסית.
מדוע בעולם מציינים את ראש השנה האזרחי בראשון לינואר
לוח השנה האזרחי המקובל בעולם הוא אותו לוח שנה , עם תיקונים קלים מן המאה ה-16 , שהיה קיים ברומא מאות שנים לפני הולדתו של ישו . רומאים חגגו מאות שנים את ראש השנה בראשון למארס ולאחר קבלת הנצרות העבירו את המועד סמוך לחג המולד ( כריסמס ). אגב ברוסיה , לפני הצאר פיוטר I , חגגו את השנה החדשה בראשון לספטמבר ורק לפני כשלוש מאות שנה הועבר המועד לראשון בינואר כדי ללכת יחד עם אירופה.
ציון ראש השנה האזרחי בברית המועצות
לאחר המהפכה הבולשביקית נאסר לחגוג את ראש השנה האזרחי כחג "בורגני". רק בשנת 1935 הותר לחגוג את החג. במשך כל השנים נותר זה החג היחיד בברית המועצות שהיה חסר סממנים אידיאולוגיים וזאת הסיבה שהיה אהוב כל-כך. זאת גם אחת הסיבות , מדוע יוצאי חבר העמים שומרים כמעט בקנאות על החג.
חג של העדה הרוסית ?
עדות רבות בישראל חוגגות מועדים שאינם נובעים ישירות מתורת ישראל , אך אינם סותרים את היהדות . יוצאי חבר המדינות נוהגים לציין , חוץ מראש השנה האזרחי , עוד 2 מועדים :
8 למרץ – יום האישה הבינלאומי
9 למאי – יום הנצחון על גרמניה הנאצית
2 המועדים הללו , ככל שחולף הדור , הולכים ומאבדים ממשמעותם . דווקא יום האישה הבינלאומי מצוין בישראל בשנים האחרונות גם בקרב אלה שאינם יוצאי חבר המדינות , אך אינו פופולארי. ראש השנה האזרחי נותר איפה המועד היחיד שמצוין ברמות כאלה ואחרות ע"י כמעט כל יוצאי חבר העמים.
סממני החג אצל יוצאי חבר העמים וירידה במשמעות החג בארץ
יש לציין , כי עם העלייה לארץ בכל זאת נפגעו או בוטלו חלק מן הסממנים המקובלים :
בניגוד לארצות הצפוניות , עץ אשוח אינו העץ היחיד המוריק במשך כל השנה.
האקלים שונה – אצל דוברי רוסית החג מזוהה עם השלג והכפור.
עקב אופי האקלים – נפגעה משמעותו של "סבא כפור" ושלגית.
אין קישוטי חוצות.
אין חופש בבית הספר ובמקומות עבודה.
אז איך בכל זאת מציינים דוברי רוסית את ראש השנה האזרחי ?
בקבוק שמפנייה
סלטי דגים וירקות
תכניות טלוויזיה איכותיות אל תוך הלילה
סיכום והמלצות
הנושא משמש מקור לחיכוכים במקומות שונים , הפצת דיעות קדומות שאין להן כמעט כל אחיזה במציאות , הסטיגמות זורעות מתח מיותר בין עדות ומנוצלות באופן ציני בידי חלק מפוליטיקאים.
מי שמתעקש לקרוא ליום הזה "חג הסילבסטר" – שיבושם לו , אך אין לקשור את הקדוש הקתולי לחגיגות ראש השנה האזרחי. בטח ובטח אין כל קשר בין חגיגות השנה החדשה לבין חג המולד ( כריסמס ) למעט הסמיכות בלוח השנה.
יש לפעול לקירוב לבבות ע"י הסברה
יש להפסיק להשתמש בשם סילבסטר ולהנהיג מונח עברי ליום זה.
יש להכריז על 1 בינואר כיום בחירה ומי שהמועד חשוב לו – ינצל את היום הזה.
2 comments:
חופש פולחן הוא אחד הזכויות המעוגנות בחוק, ומניעת אזרחים לחגוג את ראש השני הלועזי בישראל הוא הפרה בוטה ורמיסה ברגל גסה לזכות זו, תארו לעצמכם שצרפת, גרמניה או אוסטריה מונעים מיהודים לחגוג את חנוכה או כל חג אחר , מה היינו עושים כאן בישראל, האם היינו עוברים על כך לסדר היום? אני אישית הייתי מוביל מחאה נגד מדינות שמונעים מיהודים חופש לחגוג את חגי ישראל.
אבל, כאן בישראל קמה לה חברה ציבורית "עמידר" שמה ומוציאה הוראה שמונעת הכנסת עצי אשוח לדירות הדיור הציבורי, וכידוע בישראל חיים 300 אלף עולים חדשים מבריה"מ לשעבר שאינם נחשבים יהודים ובעלי זכות עליה לארץ מכוח חוק השבות, נישואי תערובת הביאו נוצרים רבים לארץ שאינני מטיל ספק בזיקתם ונאמנותם למדינה, ולעיתים היא אף עולה על נאמנותם של יהודים כשרים רבים.
חייבים לפעול על מנת לבטל את ההוראה של חברת עמידר, ולאפשר לכל אדם לחגוג את חגיו.
ובנימה נוארה זו, הרבנות ניסתה השנה למנוע מבתי עסק ובתי מלון מלקשט לכבוד חג המולד ואיימה בביטול הכשרות של מקומות אלו. היש גזענות ופרימיטביות גדולה מזו? מה זו החרדה הדתית הזו? ככה רק מבריחים אנשים מהדת ולא מקרבים אותם אליה. פשוט לא ייאמן שאני גרה במדינה כזו חשוכה! כואב לי הלב וממש בא לי למצוא את עצמי על אחת המפות הרבות בעולם, ולא פה.
Post a Comment